מדריך מלא לישראלים שגרים בחו"ל: איך לנהל קופות פנסיוניות מרחוק

המעבר לחו"ל – בין אם מדובר ברילוקיישן לארה"ב מטעם העבודה, מעבר לאירופה ללימודים או חיים חדשים במזרח – הוא תהליך מורכב הכולל לוגיסטיקה אינסופית, התאקלמות תרבותית ואתגרים חדשים. אך בתוך כל ההמולה של החיים החדשים, נוצר "שטח מת" מסוכן מאוד מבחינה פיננסית: הכספים הפנסיוניים, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות שהשארתם מאחור בישראל.

עבור רוב הישראלים ברילוקיישן, הקשר היחיד לכספים אלו מסתכם במעטפה שמגיעה אחת לרבעון לבית ההורים, או במייל שנבלע בתיקיית ה"ספאם". ההנחה הרווחת היא שאם לא נוגעים בכסף, הוא "מוקפא" ושמור היטב עד החזרה לארץ. זוהי טעות אופטית שעולה למשפחות ישראליות עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים לאורך השנים. הכסף שלכם לא באמת נח; הוא נתון לשחיקה של דמי ניהול, לאובדן כיסויים ביטוחיים קריטיים ולחשיפה לסיכונים שאינכם מודעים אליהם. במדריך זה נצלול לעומק המשמעויות של השארת כספים ללא ניהול, ננפץ מיתוסים נפוצים, ונציג את הדרך היעילה ביותר לשלוט בהון שלכם מרחוק.

איך באמת הבנתי שיש פה בעיה

אני אלירן צורי, סוכן ביטוח ומייסד Finance-IA. לפני כשנתיים קיבלתי הודעת וואטסאפ מישראל (שם בדוי), ישראלי שגר בסיאטל כבר ארבע שנים. ההודעה הייתה פשוטה: "שלום אלירן, אני גר בארצות הברית, ויש לי איזה מעטפות שמגיעות לבית של ההורים מחברות ביטוח. אני לא יודע מה יש לי שם ולא יודע איך לטפל בזה מכאן. אתה יכול לעזור?"

קבענו שיחת זום. ואז, כשהוצאתי את הדוח מהמסלקה הפנסיונית (האתר הממשלתי שמרכז את כל הכספים שלך), שנינו נשארנו עם פה פעור.

ישראל היה יושב על מיליון שקל.

לא, זה לא טעות. מיליון שקל בקופות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל – מפוזרים ב-8 קופות שונות ב-6 בתי השקעות וחברות ביטוח שונות.

"מתי דיברת לאחרונה עם מישהו שמטפל בכסף הזה?" שאלתי אותו.

"לפני שנתיים ביקשתי איזה דוח," הוא אמר בחיוך מביך. "אבל אף אחד לא מתקשר אליי, ואני לא יודע בכלל איך להיכנס למערכות מכאן. חלק מהמיילים שלי כבר לא עובדים, והסים הישראלי שלי מנותק."

זה היה הרגע שבו הבנתי: יש כאן קהל שלם של ישראלים בחו"ל – באירופה, בארה"ב, בקנדה, באסיה – שיושבים על הון פנסיוני משמעותי, אבל הם מנותקים לגמרי מהכסף שלהם.

ולא האמנתי שיש אנשים עם 800,000 ₪ ויותר שלא יודעים מה קורה עם הכסף שלהם, או חושבים שהוא "נעלם" או "הוקפא" איפשהו.

אם זה נשמע מוכר – אתם לא לבד

אולי אתם קוראים את זה עכשיו מברלין, מלונדון, מטורונטו או מסן פרנסיסקו.

אולי גם אתם זוכרים את המעטפות הצהבות של חברת הביטוח שמצטברות על המקרר בבית ההורים בישראל.

אולי גם אתם לא פתחתם את אתר המסלקה הפנסיונית כבר שנתיים (או שניסיתם, אבל המערכת ביקשה קוד ב-SMS לנייד ישראלי שכבר אין לכם).

אולי גם אתם עבדתם בישראל במשך 5, 10, 15 שנה – צברתם קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרן השתלמות – ואז עשיתם את המעבר לחו"ל, ופשוט… לא חזרתם לבדוק מה קורה עם הכסף.

רוב האנשים שאני פוגש חושבים אחת משתי מחשבות:

"הפוליסה מסולקת, אז הכסף פשוט יושב שם מוקפא עד שאצטרך אותו."
(לא נכון – הוא ממשיך לעבוד, לגדול או לקטון, ולשלם דמי ניהול כל חודש)
"זה סכום קטן, לא שווה להתעסק עם הבירוקרטיה הישראלית."
(ואז מתברר שיש שם 300,000 ₪ או יותר)

אז בואו נדבר על האמת.

המיתוס המסוכן: "הפוליסה מסולקת = הכסף נעלם"

בואו נדבר על המונח הכי מבלבל בעולם הפנסיה: "פוליסה מסולקת".

כשרוב האנשים שומעים "מסולק", הם חושבים: סגור, גמור, לא רלוונטי. אבל האמת שונה לחלוטין.

"פוליסה מסולקת" או "קופה לא פעילה" פירושם פשוט: הפסקתם להפקיד כסף חדש.
זהו. הכסף עצמו? הוא ממשיך לחיות חיים משלו:

✅ הוא מושקע בשוק ההון (גדל וקטן לפי השוק)
✅ הוא משלם דמי ניהול (כל חודש!)
✅ הוא צובר תשואות (או מפסיד, תלוי בשוק)
✅ הוא יכול לעבור לחברה אחרת (ניוד ללא מיסוי)

הבעיה האמיתית: כשאתם לא גרים בארץ, אתם לא רואים את הדוחות השנתיים, לא יודעים כמה דמי ניהול אתם משלמים, ולא יכולים להיכנס למערכות הדיגיטליות (כי צריך SMS לנייד ישראלי).

אז הכסף לא "נעלם" – הוא נשכח. וזה הרבה יותר מסוכן.

הסכנות האמיתיות: למה אי-טיפול בקופות עולה לכם עשרות אלפי שקלים

1. דמי הניהול שאוכלים את החיסכון

בואו נדבר על המקרה של ישראל. הביטוח מנהלים הגדול שלו היה פוליסה ותיקה משנת 2003 עם מבנה עלויות "קלאסי":

0.6% דמי ניהול קבועים מהצבירה
15% דמי ניהול מהרווח הריאלי

נשמע לא נורא? בואו נעשה חישוב קצר:

סכום בביטוח מנהלים: 1,000,000 ₪
תשואה שנתית ממוצעת: 5% (50,000 ₪)
דמי ניהול שנתיים: 6,000 ₪ (קבוע) + 7,500 ₪ (מהרווח) = 13,500 ₪

לעומת קרן פנסיה מודרנית או קופת גמל עם דמי ניהול של 0.1-0.3% בלבד:

דמי ניהול שנתיים: כ-2,000 ₪

ההפרש: 11,500 ₪ לשנה.
בעשור: 115,000 ₪.

זה לא כסף קטן. זה חופשת משפחה, לימודי ילדים, או תשלום ראשון על דירה בארץ אם תחזרו.

והבעיה הכי גדולה? אתם אפילו לא יודעים שזה קורה. הדוחות מגיעים לכתובת הישנה בישראל, או לבית ההורים, ופשוט לא מגיעים אליכם.

2. הסיכון הביטוחי: מה קורה אחרי 5 חודשים?

זה הדבר שהכי הפתיע את ישראל כשסיפרתי לו:

אם עזבתם את ישראל והפסקתם להפקיד לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, הכיסוי הביטוחי שלכם (למקרה מוות או אובדן כושר עבודה) נשמר רק למשך 5 חודשים במה שנקרא "ארכת ביטוח".

אחרי זה? הוא מתבטל.

"רגע," אמר ישראל, "אז אם חלילה יקרה לי משהו ואחזור לארץ בעתיד בגיל 50 – אני לא מבוטח יותר?"

בדיוק.

והבעיה האמיתית: אם תחזרו לארץ בעתיד ותרצו להצטרף מחדש לקרן פנסיה (דרך מעסיק חדש, למשל), תצטרכו לעבור חיתום רפואי מחדש.

אם במהלך השנים בחו"ל התפתח אצלכם:

סוכרת
לחץ דם גבוה
בעיית לב
כל מחלה כרונית

חברת הביטוח או קרן הפנסיה יכולה:

❌ לדחות את קבלתכם
❌ להחריג את המחלות החדשות מהכיסוי
❌ לקבוע תקופת אכשרה של 5 שנים שבהן לא תהיו מבוטחים

הפתרון הפשוט: "הסדר ריסק" – תשלום סכום קטן (לרוב מהצבירה או מהוראת קבע) ששומר על הכיסוי הביטוחי שלכם ללא צורך בהפקדות מלאות.

רוב הישראלים בחו"ל לא יודעים על האופציה הזו ופספסו את חלון ה-5 חודשים.

3. החומה הדיגיטלית: למה אתם לא יכולים לראות את הכסף שלכם

אחת הבעיות הכי מתסכלות שישראל תיאר לי: "ניסיתי להיכנס למסלקה הפנסיונית (האתר שמציג את כל הכספים שלך), אבל המערכת ביקשה קוד ב-SMS לנייד הישראלי שלי. ביטלתי אותו לפני שנתיים."

זו בעיה נפוצה מאוד. מדינת ישראל הקימה מערכת מצוינת שנקראת "המסלקה הפנסיונית" – היא מרכזת את כל הכספים שלכם מכל החברות (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות) במקום אחד.

אבל… כדי להיכנס אליה צריך:

כרטיס אשראי ישראלי פעיל (שרובכם ביטלתם)
או קוד ב-SMS לנייד ישראלי (שרובכם ניתקתם או עברתם ל-eSIM בינלאומי)
או הגעה פיזית לדואר ישראל (שזה לא רלוונטי אם אתם בחו"ל)

ואם תנסו להיכנס לאזור האישי של חברות הביטוח עצמן?

חלק מחברות הביטוח ובתי ההשקעות חוסמים כניסה מחוץ לישראל. גם אם תשתמשו ב-VPN (Virtual Private Network) כדי "להתחזות" למחשב ישראלי – לא תמיד זה עובד. חלק מהמערכות מזהות את ה-VPN וחוסמות את הגישה מטעמי אבטחה.

התוצאה: Catch-22 מושלם. אתם רוצים לבדוק את הכסף, אבל המערכת חוסמת אתכם מכל כיוון.

שאלות נפוצות (FAQ) – כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול

האם כדאי למשוך את כספי הפנסיה ולהעביר אותם לחשבון בחו"ל?

ברוב המוחלט של המקרים – לא. משיכת כספי תגמולים מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לפני גיל פרישה נחשבת בישראל ל"משיכה שלא כדין" והיא חייבת במס של 35% (או המס השולי שלכם, הגבוה מביניהם). זהו "קנס יציאה" עצום שמוחק שליש מהחיסכון שלכם באופן מיידי. עדיף לרוב להשאיר את הכסף במסלול השקעה מניב בתוך המעטפת הפנסיונית (הנהנית מפטור ממס רווחי הון) עד לגיל הפרישה.

יש לי קרן השתלמות נזילה. האם כדאי למשוך אותה?

קרן השתלמות היא נכס פיננסי נדיר המעניק פטור מלא ממס רווחי הון (עד התקרה). גם אם אתם גרים בחו"ל, הכסף בקרן ממשיך לצבור תשואה פטורה ממס בישראל. משיכה של הקרן סוגרת את ההטבה הזו לתמיד. לכן, אם אינכם זקוקים לכסף למחייה שוטפת, ההמלצה הרווחת היא להשאיר את הכסף בקרן, ואף לנייד אותו למסלולים המותאמים לטווח ארוך (כגון מסלול מחקה מדד S&P 500) כדי למקסם את הפטור ממס לאורך שנים.

איך משנים כתובת למכתבים אם אין לי כתובת בישראל?

כחלק מהשירות שלי, אני דואג לעדכן את פרטי ההתקשרות שלכם מול כל הגופים המוסדיים לכתובת המייל העדכנית שלכם ולטלפון הנייד שלכם (גם אם הוא זר, במערכות שמאפשרות זאת). בנוסף, ברגע שאתם ממנים אותי כסוכן, אני מקבל את העתקי הדוחות ויכול לשלוח לכם אותם בצורה מסודרת ומרוכזת, כך שהדואר החשוב לא ילך לאיבוד בבית של ההורים או בכתובות מגורים ישנות.

הפתרון: איך אני עוזר לישראלים בחו"ל לנהל את הכסף שלהם (מרחוק)

אחרי השיחה עם ישראל, הבנתי שצריך פתרון שמותאם לחיים שלכם – חיים שבהם אתם עובדים בהייטק בברלין, או מנהלים סטארטאפ בסן פרנסיסקו, או מלמדים באוניברסיטה בלונדון.

אתם לא יכולים לטוס לישראל בשביל פגישה עם סוכן ביטוח. אתם לא יכולים למלא טפסים בדואר. ואתם לא רוצים להתעסק עם בירוקרטיה ישראלית בזמן שאתם באזור זמן אחר.

אז הנה איך זה עובד:

שלב 1: ייפוי כוח דיגיטלי (5 דקות)

אתם חותמים דיגיטלית (בלי הדפסה, בלי סריקה) על טופס "מינוי סוכן". זה נותן לי את הסמכות לפעול בשמכם מול הגופים המוסדיים בישראל.

שלב 2: איתור הכסף (אני עושה את זה עבורכם)

אני מבצע שאילתה למסלקה הפנסיונית ומוציא דוח מלא של כל הכספים שלכם:

כל הקופות (פנסיה, ביטוח מנהלים, גמל, השתלמות)
הסכומים המדויקים
דמי הניהול שאתם משלמים
הכיסויים הביטוחיים (ואם הם עדיין תקפים)

זה פותר את בעיית ה-SMS והזיהוי. אני עוקף את המערכת בצורה חוקית לחלוטין.

שלב 3: פגישת זום – אתם רואים הכל

אנחנו נפגשים ב-Zoom (בזמן שנוח לכם – אני עובד עם לקוחות בכל אזורי הזמן). אני משתף מסך ומציג לכם:

איפה הכסף נמצא
כמה דמי ניהול אתם משלמים (ולמה זה חשוב)
מה האופציות שלכם

הכל שקוף. הכל ברור. אתם מבינים בדיוק מה קורה עם הכסף שלכם.

שלב 4: ביצוע – אם אתם מחליטים לשנות משהו

אם מחליטים לנייד כספים, לאחד קופות, או לשנות מסלולי השקעה – הכל נעשה דיגיטלית.

אין ניירת פיזית. אין נסיעות. אין המתנה לדואר.

מה עשינו עם הכסף של ישראל?

בחזרה לסיפור שלו:

אחרי שבדקנו את כל הקופות, גילינו:

ביטוח מנהלים ותיק עם דמי ניהול של 2% בשנה
8 קופות קטנות מפוזרות (כל אחת בחברה אחרת)
כתובות מייל ישנות שכבר לא עובדות
אין מי שמטפל בתיק כבר שנתיים

מה עשינו:

איחדנו את כל הקופות הקטנות (50,000 ₪, 30,000 ₪, 11,000 ₪) למקום אחד
בדקנו את הביטוח מנהלים הגדול – האם כדאי לפרק אותו או להשאיר (זה תלוי במקדם הקצבה המובטח שיש לו)
העברנו את הכסף למסלולי השקעה יעילים יותר – פחות דמי ניהול, יותר גמישות
וידאנו שהכיסוי הביטוחי שלו נשמר (באמצעות הסדר ריסק)

התוצאה? חיסכון של עשרות אלפי שקלים בעשור הקרוב, וישראל יכול לישון בשקט בלילה בידיעה שמישהו מטפל בכסף שלו.

מתי בדיוק אנשים מגלים שיש להם בעיה?

לאורך השנים, שמתי לב לכמה "רגעי אמת" שבהם ישראלים בחו"ל פתאום נזכרים בכסף שנשאר בארץ:

תרחיש 1: המעטפה בבית ההורים

אתם מגיעים לביקור בישראל (חג, אירוע משפחתי). אמא שלכם אומרת: "יש לך פה איזה מכתבים מחברת ביטוח, מה אני עושה איתם?"

אתם פותחים – זה דוח שנתי. ופתאום אתם רואים סכום שלא ידעתם שקיים.

תרחיש 2: שיחה עם חברים ישראלים בחו"ל

אתם בברביקיו עם ישראלים אחרים בברלין. מישהו מזכיר: "אני בדיוק העברתי את הקרן פנסיה שלי מישראל."

ואתם חושבים: "רגע, גם לי יש משהו שם… לא?"

תרחיש 3: תכנון פנסיוני (אתם מתחילים לחשוב על העתיד)

אתם בני 45-50. מתחילים לחשוב על פרישה. פתאום נזכרים: "עבדתי 12 שנה בישראל לפני שעברתי לחו"ל. מה קרה לכסף הזה?"

"פוליסה מסולקת": המונח המטעה ביותר בעולם הביטוח והפנסיה

אחת הסיבות המרכזיות לשאננות של ישראלים בחו"ל היא המונח המקצועי שמופיע בדוחות השנתיים: "פוליסה מסולקת" (Paid-up Policy). ברגע שהפסקתם לעבוד בישראל וההפקדות החודשיות השוטפות נעצרו, הקופה שלכם מקבלת באופן אוטומטי את הסטטוס הזה. עבור האדם הסביר, המילה "סילוק" נשמעת כמו משהו שהסתיים, נסגר, סולק מהשולחן, או הוקפא במצב סטטי שאינו דורש התייחסות נוספת. זוהי אשליה פסיכולוגית מסוכנת מאוד. פוליסה מסולקת היא חיה ונושמת לכל דבר ועניין – הכסף בה ממשיך להיות מושקע בשוק ההון (חשוף לעליות וירידות), והחשוב מכל – הוא ממשיך לשלם דמי ניהול לגוף המנהל.

מדוע זה עולה לכם יותר?

הבעיה מחריפה מכיוון שברוב קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, ההטבות בדמי הניהול שקיבלתם כעובדים שכירים (במסגרת הסדר מעסיק או הסכם קיבוצי) מותנות בהמשך הפקדות שוטפות. ברגע שההפקדות נעצרות עקב המעבר לחו"ל, שעון החול מתהפך, וההטבות מתבטלות באופן אוטומטי לאחר תקופת גרייס קצרה. התוצאה? דמי הניהול בקרן ה"רדומה" שלכם קופצים למקסימום החוקי המותר (למשל 0.5% מהצבירה בקרן פנסיה, או יותר בביטוח מנהלים). כך נוצר מצב אבסורדי שבו דווקא כשאתם לא מפקידים ולא מגדילים את החיסכון, הגוף המוסדי גובה מכם את העמלות הגבוהות ביותר האפשריות, שמכרסמות בתשואה ובקרן עצמה לאורך שנים. הכסף לא נח – הוא פשוט נאכל לאט ובשקט.[¹, ]

מלכודת שנות ה-90: ביטוחי מנהלים עם דמי ניהול של 0.6% + 15%

רבים מהישראלים היוצאים לרילוקיישן הם אנשי מקצוע מנוסים, המחזיקים בתיקים פנסיוניים ותיקים שנפתחו בשנות ה-90 או בתחילת שנות ה-2000. בתיקים אלו מסתתרת לעיתים קרובות "פצצת זמן" בדמות ביטוחי מנהלים מסוג "משתתף ברווחים" (פוליסות שהופקו בין השנים 1992-2003). בפוליסות אלו, מודל דמי הניהול שונה דרמטית מהסטנדרט המקובל כיום בשוק ומהווה נטל כבד על החיסכון. בעוד שבקרן פנסיה מודרנית או קופת גמל להשקעה דמי הניהול נעים סביב אחוזים בודדים ושברירי אחוז מהצבירה (למשל 0.2%-0.5%), בפוליסות הישנות אתם עשויים לשלם 0.6% מהצבירה הקבועה, ובנוסף לכך – 15% מהרווחים הריאליים (דמי הצלחה).

מתי כדאי לשמור ומתי לברוח?

המשמעות הכספית של המודל הזה היא אדירה. כאשר השווקים עולים והקופה משיגה תשואה נאה, חברת הביטוח לוקחת נתח עצום (15%!) מהרווח שלכם, עוד לפני שחישבנו את דמי הניהול הקבועים. לאורך עשור של מגורים בחו"ל, הפער בין החזקת כסף במוצר מיושן ויקר זה לבין ניודו למוצר פיננסי מתקדם וזול (כמו קופת גמל בניהול אישי או קרן פנסיה ברירת מחדל) יכול להגיע לחיסכון של עשרות אלפי שקלים. עם זאת, חשוב לסייג: חלק מהפוליסות הללו מכילות "מקדם קצבה מובטח" נדיר (למשל מקדם 166), המגן מפני התארכות תוחלת החיים. לכן, אסור לבצע פעולה אוטומטית של ביטול, אלא נדרשת בדיקה כירורגית של מומחה שיודע לשקול את עלות דמי הניהול מול שווי המקדם המובטח.[¹, ²]

טבלת השוואה: דמי ניהול והשפעתם

סוג מוצר	דמי ניהול מצבירה	דמי ניהול מרווחים	הערות חשובות
ביטוח מנהלים (ותיק)	0.6% קבוע	15% מהרווח הריאלי	מודל יקר מאוד. דורש בדיקת כדאיות מקדם קצבה מול עלויות.
קרן פנסיה (לא פעילה)	עד 0.5% (לרוב פחות)	0%	דמי הניהול עולים למקסימום ללא הפקדה, אך עדיין זולים משמעותית מהמנהלים.
קופת גמל להשקעה	0.6%-0.8% (ממוצע)	0%	אלטרנטיבה נזילה וזולה לניהול כספים פנויים, ללא מנגנון דמי הצלחה.

למה אני עושה את זה?

כי הבנתי שיש קהל גדול של ישראלים – אנשים מוכשרים, מצליחים, שעבדו קשה כדי לצבור את הכסף הזה – שפשוט לא יכולים לגשת אליו.

לא כי הם לא רוצים. לא כי הם לא אכפת להם. אלא כי:

המערכות הישראליות לא מותאמות לחיים בחו"ל
הסוכנים המסורתיים לא יודעים לעבוד מרחוק
הבירוקרטיה מרתיעה

אז בניתי מודל עבודה דיגיטלי לחלוטין – Zoom, חתימות דיגיטליות, WhatsApp, מיילים מוצפנים.

העולם הוא המשרד שלי. אני עובד עם לקוחות בסיאטל, בלונדון, בברלין, בסינגפור ובכל מקום אחר.

מה הצעד הבא?

אם אתם קוראים את זה ומרגישים שזה מדבר אליכם – הנה מה שאני מציע:

בדיקת תיק ללא עלות וללא התחייבות.

פשוט:

תשאירו פרטים (כפתור למטה)
אני אוציא עבורכם דוח מהמסלקה הפנסיונית
נקבע שיחת זום (בזמן שנוח לכם)
אתם תראו בדיוק מה יש לכם ומה האופציות

אין לחץ. אין מכירות אגרסיביות. רק שקיפות.

אם תחליטו שאתם רוצים לעשות משהו – נעשה. אם תחליטו שהכל בסדר – לפחות תדעו.

כי הכסף שלכם לא נעלם. הוא פשוט מחכה לכם.

אלירן צורי
סוכן ביטוח מורשה | Finance-IA

אלירן צורי

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
אין באמור בפרסום זה כדי להוות ייעוץ פנסיוני המותאם לנתוניך האישיים, לצרכיך ולהעדפותיך, ואין בו משום המלצה לביצוע עסקה כלשהי במוצר פנסיוני. הנתונים הם לא נתונים רשמיים ולכן יכולים להשתנות בהתאם. *אין באמור תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי או התחייבות להשגת תשואה או דירוג דומה.