קרן ההשתלמות של עובדי ההוראה היא ככל הנראה ההטבה הכלכלית הגדולה ביותר שיש למורה, לגננת או למרצה בסמינר — והכי פחות מובנת. רוב עובדי ההוראה יודעים שמנכים להם משהו בתלוש, יודעים שיש "קרן לשבתון", ומעבר לזה מסתמכים על מה ששמעו בחדר המורים. זו טעות יקרה, כי מדובר במוצר שמתנהג אחרת לגמרי מכל קרן השתלמות אחרת בישראל.
ההבדל הראשון הוא בכסף שנכנס: בעוד שבמשק הפרטי מפקידים 10% מהשכר, בקרנות הייעודיות לעובדי הוראה מפקידים 12.6% — 4.2% מהעובד ו-8.4% מהמעסיק. ההבדל השני, והחשוב יותר, הוא בכסף שיוצא: המענק שאתם מקבלים בשנת שבתון אינו נגזר מהיתרה שצברתם, אלא מנוסחה שמבוססת על המשכורת האחרונה שלכם ועל היקף המשרה הממוצע. זו הנקודה שמפילה את רוב ההשוואות שתמצאו ברשת.
במדריך הזה נפרק את הכול לפי הסדר: לאיזו קרן אתם בכלל שייכים, איך באמת מחושב המענק בשבתון (עם הטבלה המלאה של שיעורי ההשתלמות), כמה עולה למשוך את הכסף בלי לצאת לשבתון, מה מסתתר מאחורי דמי ניהול של 0.12%, איפה המלכודת במסלול האג"ח, ומתי דווקא עדיף לוותר על הקרן הייעודית ולעבור לקרן השתלמות רגילה.
שתי קרנות, לא אחת — לאיזו קרן אתם שייכים?
הבלבול מתחיל כבר בשם. "קרן השתלמות לעובדי הוראה" היא לא גוף אחד אלא שתי חברות מנהלות נפרדות, ולכל אחת אתר, תקנון, טלפון ואזור אישי משלה. השיוך שלכם נקבע לפי סוג המוסד שבו אתם מלמדים ולפי הארגון היציג — לא לפי בחירה חופשית.
| הקרן | למי היא מיועדת | איפה מתנהלים |
|---|---|---|
| קרן השתלמות למורים ולגננות | גננות ומורים בחינוך היסודי — במסגרת הסתדרות המורים | kranoth.org.il |
| עגור — קרן השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים | מורים בעל-יסודי, במכללות ובסמינרים, מפקחים — ובחלק מהמקרים גם ביסודי ובגנים | kereni.co.il |
| רום — קרן ההשתלמות לעובדי הרשויות המקומיות | עובדים שהמעסיק שלהם הוא רשות מקומית (ולא משרד החינוך) — למשל סייעות ועובדים מנהליים בחינוך | krm.co.il |
שתי הקרנות הראשונות הן קרנות ייעודיות — כלומר קרנות שמזכות בשנת שבתון. רום היא קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות, ולא קרן שבתון של עובדי הוראה; מי שמופרש אליה לא צובר זכאות לשנת שבתון במסלול של משרד החינוך. זו נקודה קריטית לסייעות, לעובדי מנהלה בבתי ספר ולעובדי הוראה שמועסקים ישירות על ידי רשות או בעלות, ולא על ידי משרד החינוך.
💡 איך בודקים בוודאות לאיזו קרן אתם שייכים: אל תסתמכו על זיכרון. פתחו את תלוש השכר וחפשו את שורת ההפרשה לקרן ההשתלמות ואת שם החברה המנהלת, או היכנסו למסלקה הפנסיונית / אתר "הר הכסף" ובקשו דוח ריכוז. שם תראו שחור על גבי לבן איזו קרן רשומה על שמכם, מתי בוצעה ההפקדה הראשונה ומה היתרה. תאריך ההפקדה הראשונה הוא הנתון שקובע את כל שעון הזכאות שלכם.
12.6% מול 10%: למה ההפקדות שלכם גבוהות מכל עובד אחר במשק
זהו היתרון הכי מוחשי, וגם הכי פחות מוערך. עובד הוראה שבוחר בקרן הייעודית נהנה משיעורי הפקדה מוגדלים שאין להם מקבילה כמעט בשום מקום אחר במשק. עובד הוראה שבוחר בקרן שאינה ייעודית — כלומר קרן השתלמות "רגילה" בבית השקעות או בחברת ביטוח — יורד אוטומטית לשיעורים הרגילים.
| הפרמטר | קרן ייעודית לעובדי הוראה | קרן השתלמות רגילה |
|---|---|---|
| הפקדת העובד | 4.2% | 2.5% |
| הפקדת המעסיק | 8.4% | 7.5% |
| סה"כ הפקדה חודשית | 12.6% מהשכר | 10% מהשכר |
| זכאות לשנת שבתון | ✅ כן | ❌ לא |
| משיכה חופשית אחרי 6 שנים | בכפוף לניכוי מחלק המעסיק | ✅ מלאה ופטורה ממס |
| בחירת מסלולי השקעה | מצומצמת (כללי / הלכה / אג"ח) | רחבה מאוד (מנייתי, מחקי מדד, ועוד) |
כדי להמחיש: עובד הוראה שמשכורתו הקובעת 14,000 ₪ מקבל בקרן הייעודית הפקדה של כ-1,764 ₪ בחודש, לעומת 1,400 ₪ בקרן רגילה. הפער — כ-364 ₪ בחודש, קרוב ל-4,400 ₪ בשנה — הוא כסף שנכנס לחיסכון שלכם ואינו עולה לכם שקל. על פני שש שנות חיסכון מדובר בפער של כ-26,000 ₪ בהפקדות בלבד, לפני תשואה.
שנת שבתון: איך באמת מחושב המענק (הטבלה שכדאי להכיר)
כאן נמצא הלב של המוצר, וכאן גם הטעות הנפוצה ביותר. מורים רבים מניחים שבשנת השבתון הם "מושכים את הכסף שצברו". זה לא נכון. המענק החודשי בשנת ההשתלמות מחושב לפי נוסחה קבועה:
מענק חודשי = היקף משרה ממוצע × שיעור השתלמות × משכורת אחרונה
שימו לב מה לא מופיע בנוסחה: היתרה הצבורה שלכם. גובה החיסכון בקרן, התשואה שהשגתם ומסלול ההשקעה שבחרתם — אינם משנים את גובה המענק. מה שקובע הוא כמה שנים חסכתם, באיזה היקף משרה, ומה המשכורת שלכם ערב היציאה.
טבלת שיעורי ההשתלמות לפי ותק החיסכון
| תקופת החיסכון | שיעור לשבתון מלא | שיעור לחצי שבתון |
|---|---|---|
| 6 שנים (72 חודשי חיסכון) | 66.66% | 33.33% |
| 6 שנים ו-8 חודשים (80) | 74.06% | 37.03% |
| 7 שנים (84) | 77.77% | 38.88% |
| 7 שנים ו-8 חודשים (92) | 85.18% | 42.59% |
| 8 שנים (96) | 88.88% | 44.44% |
נחזור לדוגמה: מורה במשרה מלאה עם משכורת קובעת של 14,000 ₪ שיוצאת לשבתון אחרי שש שנות חיסכון תקבל כ-9,330 ₪ בחודש — כ-112,000 ₪ לשנה. אותה מורה, אם תמתין ותצא אחרי שמונה שנות חיסכון, תקבל כ-12,440 ₪ בחודש — כ-149,000 ₪ לשנה. הפרש של כ-37,000 ₪ בשנת השבתון, תמורת שנתיים נוספות של המתנה.
שלושה משתנים שמזיזים לכם את המענק — ורובם בשליטתכם
1. היקף המשרה הממוצע. הנוסחה משקללת את היקף המשרה הממוצע שלכם לאורך כל שנות החיסכון שנצברו, כאשר התקרה היא 150% משרה בשנה על פני כלל המעסיקים. מי שירד למשרה חלקית באמצע מחזור החיסכון — יראה זאת ישירות בגובה המענק. אם אתם מתכננים שבתון, שנים של משרה מלאה לפני היציאה שוות כסף.
2. המשכורת האחרונה. הבסיס לחישוב הוא משכורת של 100% משרה, רכיבים פנסיוניים בלבד — כולל דרגה, ותק, גמולי השתלמות, גמול ניהול ותוספת תואר. שדרוג דרגה או סיום לימודי תואר שני לפני היציאה לשבתון מייקרים את המענק לכל אורך השנה.
3. עוד קצת סבלנות. כפי שראיתם בטבלה, כל קפיצת מדרגה בוותק מוסיפה כ-11 נקודות אחוז. במקרים רבים כדאי לדחות את השבתון בשנה — במיוחד אם ממילא מתוכננת עלייה בדרגה או במשרה.
מה עוד מקבלים בשנת השבתון — ומה חייבים לתת בתמורה
המענקים המשולמים מהקרן בשנת ההשתלמות פטורים ממס הכנסה, וזו הטבה משמעותית בפני עצמה: מדובר בהכנסה נטו, בלי מדרגות מס ובלי ניכויים. במקביל, שנת השבתון נחשבת שנת ותק מלאה לצורכי קידום ודרגה — בכפוף לעמידה בחובות הלימודים; שעות הלימוד מוכרות לצורך צבירת גמולים; וקיים החזר שכר לימוד בתנאים שנקבעים בתקנון.
בצד השני של המשוואה עומדת חובת הלימודים: בשבתון מלא נדרשים בין 8 ל-16 שעות שבועיות (ש"ש), ובחצי שבתון בין 4 ל-8. את תוכנית הלימודים מגישים לקרן מראש, בדרך כלל עד 31 ביולי שלפני שנת השבתון — פספוס המועד עלול לדחות את היציאה בשנה שלמה. תשלום המענק מתחיל בדרך כלל באוקטובר, עבור חודש ספטמבר.
משיכת כספים בלי שבתון: כמה זה באמת עולה לכם
אפשר למשוך את הכסף גם בלי לצאת לשבתון — אבל בניגוד לקרן השתלמות רגילה, זה לא חינם. בקרנות עובדי ההוראה קיים מנגנון של ניכוי מחלק המעסיק, שנועד לשמר את ייעוד הקרן. כך זה נראה בפועל:
| המצב | מה מקבלים | מיסוי |
|---|---|---|
| משיכה אחרי 6 שנות חיסכון, ללא שבתון | חלק העובד + כ-89% מחלק המעסיק (ניכוי של כ-11%) | פטור, בכפוף לתקרות ההפקדה הפטורות |
| משיכה בגיל פרישה או בפרישה מוקדמת | חלק העובד + 100% מחלק המעסיק | פטור, בכפוף לתנאים |
| משיכה לפני תום תקופת החיסכון | חלק העובד בלבד | מס בשיעור המרבי לפי תקנות מס הכנסה |
המסקנה המעשית פשוטה: משיכה מוקדמת היא כמעט תמיד טעות. אתם מוותרים על מלוא חלק המעסיק — כלומר על שני שלישים מהחיסכון — וגם משלמים מס גבוה על מה שנשאר. אם נדרש מזומן, כמעט תמיד עדיף לבחון קודם הלוואה כנגד הקרן, שרוב הגופים מאפשרים ושבה הכסף בקרן ממשיך לעבוד ולצבור תשואה.
⚠️ שלוש נקודות שחייבים לבדוק בתקנון לפני שמושכים:
א. הוותק נספר מההפקדה הראשונה. לא מיום הפתיחה ולא מההפקדה האחרונה. משיכה מלאה סוגרת את החשבון ומאפסת את שעון הוותק — ההפקדה הבאה תתחיל מחזור חיסכון חדש מאפס.
ב. יש הבדל בין "מסלול רגיל" ל"מסלול מקוצר". המסלול הרגיל בנוי סביב מחזור חיסכון של 6–8 שנים ויציאה לשבתון, וניכוי חלק המעסיק חל עליו. המסלול המקוצר, שפתוח לעמיתים בגילים המבוגרים יותר ולפנסיונרים, גמיש בהרבה במשיכה ובניוד. בדקו באזור האישי באיזה מסלול אתם רשומים.
ג. התקרות הפטורות ממס. הפטור ממס על ההפקדות והרווחים מותנה בכך שההפקדה החודשית אינה חורגת מהתקרות שנקבעו בפקודת מס הכנסה. מי שמשתכר גבוה — כדאי שיוודא איפה הוא עומד מול התקרה.
דמי ניהול של 0.12%: היתרון שאף אחד לא מדבר עליו
אם יש נתון אחד שראוי שכל עובד הוראה יכיר, זה הנתון הזה. דמי הניהול בקרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה נעים סביב 0.11%–0.12% מהצבירה בשנה — לעומת חציון שוק של כ-0.52% בקרנות ההשתלמות בישראל. מדובר בפער של כ-0.4 נקודת אחוז בשנה, כל שנה, על כל השקל שצברתם.
למה זה כל כך משמעותי? כי דמי ניהול הם ההוצאה היחידה בתיק שהיא ודאית. תשואה אף אחד לא מבטיח, אבל את דמי הניהול משלמים תמיד. על צבירה של 200,000 ₪, פער של 0.4% הוא 800 ₪ בשנה — וכשמכפילים את זה בעשרים או שלושים שנות חיסכון, ומוסיפים את התשואה שאותו כסף היה מייצר, מגיעים בקלות לעשרות אלפי שקלים. אפשר לראות את גודל האפקט במספרים במחשבון השפעת דמי הניהול, ולהעמיק במדריך דמי הניהול בקרן השתלמות.
המשמעות: מי שנוטה לוותר על הקרן הייעודית לטובת קרן בבית השקעות צריך לזכור שהוא לא רק מוותר על 2.6% הפקדה ועל זכאות לשבתון — הוא גם, ברוב המקרים, עובר למוצר יקר יותר. גם דמי ניהול "אטרקטיביים" בשוק הפרטי הם לרוב פי שלושה עד פי חמישה מאלה של הקרנות הייעודיות.
מסלולי ההשקעה — ואיפה נמצאת המלכודת
בשונה מקרן השתלמות רגילה, שבה תמצאו עשרות מסלולים כולל מחקי מדד S&P 500 ומסלולים מנייתיים, בקרנות עובדי ההוראה הבחירה מצומצמת בהרבה. בפועל מדובר בשלוש משפחות: מסלול כללי (ברירת המחדל), מסלול הלכה (השקעות בכפוף לכללי ההלכה היהודית), ומסלול אשראי ואג"ח, שבו לפחות 75% מהנכסים באפיקי חוב וללא רכיב מנייתי. המעבר בין המסלולים מתבצע באזור האישי, נכנס לתוקף תוך ימי עסקים ספורים, ואינו מהווה אירוע מס.
⚠️ המלכודת: מסלול האשראי והאג"ח פתוח בדרך כלל רק לעמיתים מגיל 55 ומעלה ולפנסיונרים — וכספים שמנוהלים בו אינם מזכים ביציאה להשתלמות. מי שמעביר לשם כספים "כדי להקטין סיכון" עלול לגלות שהוא ויתר בדרך על זכאות לשבתון. לפני כל מעבר מסלול — ודאו מול הקרן מה ההשלכה על הזכאות.
ולמי שתוהה אם שווה "לרדוף אחרי תשואה" בתוך הקרן הייעודית: זכרו את הנוסחה. אם היעד שלכם הוא שבתון, מסלול ההשקעה לא ישנה את גובה המענק — הוא נגזר מהשכר, לא מהיתרה. התשואה הופכת לרלוונטית רק בתרחיש שבו אתם מושכים את הכסף כמזומן. מי שרוצה חשיפה מנייתית אגרסיבית לאורך זמן, ימצא אותה בכלים אחרים: קופת גמל להשקעה, או בחירת מסלול נכונה בחיסכון הפנסיוני.
ייעודית או רגילה? ההחלטה האמיתית של כל עובד הוראה
עובד הוראה אינו חייב להצטרף דווקא לקרן הייעודית — אבל הבחירה בקרן רגילה גוררת ירידה מיידית ל-10% הפקדה ואיבוד הזכאות לשבתון. לכן ההכרעה תלויה בשאלה אחת ויחידה: האם אתם מתכוונים לצאת לשבתון?
| אם אתם... | מה מתאים לכם |
|---|---|
| מתכננים שבתון בטווח של 6–8 שנים | קרן ייעודית, בלי היסוס. שנה של הכנסה פטורה ממס + ותק מלא + גמולים — אין לזה תחליף |
| בתחילת הקריירה ולא בטוחים | קרן ייעודית — ההפקדה גבוהה יותר וגם אם לא תצאו לשבתון, הכסף שלכם בניכוי כ-11% מחלק המעסיק |
| בטוחים שלא תצאו לשבתון ורוצים נזילות מלאה | שקלו קרן רגילה — פחות כסף נכנס, אבל הכול נזיל אחרי 6 שנים ומגוון המסלולים רחב |
| קרובים לגיל פרישה | בדקו זכאות למסלול המקוצר — הוא מקל משמעותית בתנאי המשיכה והניוד |
נקודה חשובה לפני שממהרים לעבור: המעבר אינו רטרואקטיבי. כספים שנצברו בקרן רגילה לא ייחשבו לצורך זכאות לשבתון גם אם תעברו אחר כך לקרן ייעודית, ולהפך — ניוד מהקרן הייעודית החוצה עלול לפגוע במחזור החיסכון שצברתם. זו החלטה שכדאי לקבל פעם אחת ובעיניים פקוחות, ולא באמצע מחזור חיסכון.
חמש טעויות שחוזרות אצל עובדי הוראה
- לצאת לשבתון בדיוק בשש שנים. ההבדל בין 66.66% ל-88.88% הוא עשרות אלפי שקלים. אם אין דחיפות, בדקו מה קורה אם תמתינו עוד שנה או שנתיים.
- לרדת למשרה חלקית לפני השבתון. המענק מחושב לפי היקף המשרה הממוצע לאורך שנות החיסכון. ירידה במשרה ממש לפני היציאה פוגעת פעמיים — גם בשכר הקובע וגם בממוצע.
- למשוך מוקדם "כי צריך כסף". משיכה לפני תום תקופת החיסכון מחזירה רק את חלק העובד, וממוסה בשיעור המרבי. ברוב המקרים הלוואה כנגד הקרן זולה בהרבה.
- להעביר למסלול אג"ח בלי לבדוק. נראה כמו צעד שמרני ואחראי — ועלול לבטל את הזכאות לשבתון על אותם כספים.
- לא לבדוק בכלל לאיזו קרן מפרישים. עובדי הוראה שמועסקים על ידי רשות מקומית או בעלות עלולים לגלות מאוחר מדי שהם צוברים בקרן שאינה מזכה בשבתון.
צ'קליסט: מה לעשות השבוע
שלב 1: זהו את הקרן ואת תאריך ההפקדה הראשונה
הוציאו דוח מהמסלקה הפנסיונית או מ"הר הכסף", ורשמו לעצמכם: שם הקרן, מועד ההפקדה הראשונה, היתרה הנוכחית והמסלול שבו אתם נמצאים. שני הנתונים הראשונים קובעים מתי תהיו זכאים לשבתון.
שלב 2: ספרו את חודשי החיסכון
בדקו כמה חודשי הפקדה מלאים נצברו, והשוו לטבלת שיעורי ההשתלמות. כך תדעו בדיוק באיזה שיעור אתם נמצאים היום ומתי תעברו למדרגה הבאה.
שלב 3: ודאו שאין חורים בהפקדות
חודשים שבהם לא בוצעה הפקדה (חל"ת, חופשת לידה ללא הסדר, החלפת מעסיק) עלולים לקטוע את מחזור החיסכון. אם מצאתם פער — פנו לחשב השכר ולקרן בהקדם; ככל שמאתרים מוקדם יותר, כך קל יותר לתקן.
שלב 4: התאימו את המסלול ליעד
אם היעד הוא שבתון — אין סיבה לשחק במסלולים, ובוודאי לא לעבור לאג"ח. אם היעד הוא משיכה כמזומן בעתיד — כאן דווקא כן שווה לבחון מסלול שמתאים לאופק ההשקעה שלכם.
שלב 5: הסתכלו על התמונה הפנסיונית המלאה
קרן ההשתלמות היא רק רכיב אחד. בדקו במקביל את קרן הפנסיה ואת דמי הניהול שאתם משלמים בה, והריצו את המספרים במחשבון הפנסיה. אצל עובדי הוראה רבים הפער הגדול ביותר נמצא דווקא שם.
שורה תחתונה
קרן ההשתלמות של עובדי ההוראה היא מוצר יוצא דופן: הפקדות של 12.6% במקום 10%, דמי ניהול של כ-0.12% במקום חציון שוק של 0.52%, ובסופו של מחזור חיסכון — שנה שלמה של הכנסה פטורה ממס, עם ותק מלא וצבירת גמולים. אין במשק הישראלי הרבה הטבות בסדר גודל כזה.
המחיר הוא גמישות. הכסף אינו נזיל באותה קלות, מסלולי ההשקעה מצומצמים, ומשיכה שלא לצורך שבתון גובה כ-11% מחלק המעסיק. לכן ההחלטה נשענת על שאלה אחת: אם יש סיכוי סביר שתצאו לשבתון — הקרן הייעודית מנצחת בגדול. אם אתם משוכנעים שלא, שווה לפחות לעשות את החשבון מול קרן רגילה, בעיניים פקוחות ועם המספרים שלכם מול העיניים. אגב, אותו היגיון של מיצוי הטבות מס עובד גם בכיוון ההפוך — ראו את המדריך על הפקדה לקרן השתלמות מעל התקרה.
שאלות נפוצות
כמה מפקידים לקרן השתלמות לעובדי הוראה?
בקרנות הייעודיות לעובדי הוראה מפקידים 12.6% מהשכר: 4.2% מהעובד ו-8.4% מהמעסיק. בקרן השתלמות שאינה ייעודית, כמו זו של יתר העובדים במשק, ההפקדה היא 10% בלבד — 2.5% מהעובד ו-7.5% מהמעסיק.
כמה שנים צריך לחסוך כדי לצאת לשנת שבתון?
מינימום שש שנות חיסכון מלאות (72 חודשי הפקדה), שמזכות בשיעור השתלמות של 66.66%. ככל שממתינים יותר השיעור עולה: 77.77% אחרי שבע שנים ו-88.88% אחרי שמונה שנים. בחצי שבתון השיעורים הם מחצית מכך.
איך מחושב המענק החודשי בשנת שבתון?
לפי הנוסחה: היקף משרה ממוצע × שיעור השתלמות × משכורת אחרונה. המשכורת מחושבת לפי 100% משרה וכוללת רכיבים פנסיוניים בלבד — דרגה, ותק, גמולים ותוספת תואר. היתרה הצבורה בקרן ומסלול ההשקעה אינם משפיעים על גובה המענק.
האם המענק בשנת השבתון חייב במס?
לא. המענקים שמשולמים מהקרן בשנת ההשתלמות פטורים ממס הכנסה. זו אחת ההטבות המשמעותיות ביותר של המוצר, משום שמדובר בהכנסה נטו לאורך שנה שלמה.
אפשר למשוך כסף מקרן השתלמות לעובדי הוראה בלי לצאת לשבתון?
כן, לאחר שחלפו שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה. במקרה כזה מקבלים את מלוא חלק העובד וכ-89% מחלק המעסיק, כלומר ניכוי של כ-11%. בגיל פרישה או בפרישה מוקדמת ניתן לקבל 100% מחלק המעסיק.
מה קורה אם מושכים לפני תום תקופת החיסכון?
מקבלים את חלק העובד בלבד, ללא חלק המעסיק, והסכום מחויב במס לפי תקנות מס הכנסה בשיעור המרבי. זו כמעט תמיד הבחירה היקרה ביותר, ולרוב עדיף לבחון הלוואה כנגד הקרן — שבה הכסף בקרן ממשיך להיות מושקע.
מה ההבדל בין קרן השתלמות למורים וגננות לבין עגור?
מדובר בשתי חברות מנהלות נפרדות. "קרנות השתלמות למורים ולגננות" משויכת להסתדרות המורים ומשרתת בעיקר את החינוך היסודי והגנים, ו"עגור" משרתת מורים בבתי ספר על-יסודיים, במכללות ובסמינרים, מפקחים ובחלק מהמקרים גם יסודי וגנים. שיעורי ההפקדה והמנגנון דומים, אך התקנון, האזור האישי והשירות נפרדים.
מהי קרן רום והאם עובדי הוראה שייכים אליה?
רום היא קרן ההשתלמות לעובדי הרשויות המקומיות, ולא קרן שבתון של עובדי הוראה. עובדים שמועסקים על ידי רשות מקומית — למשל סייעות ועובדי מנהלה בחינוך — עשויים להיות מבוטחים בה. חיסכון ברום אינו מקנה זכאות לשנת שבתון במסלול של משרד החינוך, ולכן חשוב לבדוק בתלוש ובמסלקה הפנסיונית לאיזו קרן מופרשים הכספים בפועל.
מהם דמי הניהול בקרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה?
דמי הניהול בקרנות אלה נעים סביב 0.11%–0.12% מהצבירה בשנה, לעומת חציון שוק של כ-0.52% בקרנות ההשתלמות בישראל. מדובר באחד המוצרים הזולים ביותר בשוק החיסכון הישראלי, וזהו שיקול משמעותי לפני מעבר לקרן פרטית.
עובד הוראה יכול לבחור קרן השתלמות רגילה במקום הייעודית?
כן, אין חובה להצטרף דווקא לקרן ייעודית. אבל בבחירה בקרן רגילה שיעורי ההפקדה יורדים ל-10% במקום 12.6%, ולא נצברת זכאות לשנת שבתון. בנוסף, כספים שנצברו בקרן רגילה לא ייחשבו רטרואקטיבית לצורך זכאות לשבתון אם תעברו בהמשך לקרן ייעודית.
האם מסלול ההשקעה משפיע על גובה המענק בשבתון?
לא. המענק נגזר מהמשכורת ומהיקף המשרה, ולא מהיתרה הצבורה, ולכן התשואה אינה משנה את גובהו. עם זאת, מסלול ההשקעה כן משפיע על היתרה במקרה של משיכה כמזומן — וחשוב לזכור שכספים במסלול אשראי ואג"ח לרוב אינם מזכים ביציאה להשתלמות.
לא בטוחים מתי אתם זכאים לשבתון — או כמה תקבלו?
שלחו לי הודעה. אבדוק לאיזו קרן אתם משויכים, כמה חודשי חיסכון נצברו, באיזה שיעור השתלמות אתם נמצאים היום, ומה כדאי לעשות עד היציאה.
המידע במאמר נכון לאוגוסט 2026, הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ השקעות או שיווק פנסיוני המותאם אישית. שיעורי ההשתלמות, כללי המשיכה ותנאי הזכאות נקבעים בתקנוני הקרנות ובהסכמי העבודה ומתעדכנים מעת לעת — לפני כל החלטה יש לוודא את הנתונים מול הקרן שלכם ולהתייעץ עם בעל רישיון.
אהבתם את המאמר? הוסיפו אותנו כמקור מועדף בגוגל