סנקציות על ישראל והפנסיה שלכם: מה באמת בסיכון ומה כדאי לעשות

נכתב על ידי אלירן צורי, סוכן פנסיוני מורשה

ראש הממשלה אמר בראיון שהוא חושש מסנקציות בנקאיות על ישראל ושצריך להתארגן ל״כלכלה עוקפת״, ובנק ישראל הגיב בחדות שקריפטו אינו מסלול עוקף סנקציות. השאלות שעולות מאז: האם הפנסיה בסכנה? כדאי להעביר כסף לחו״ל? מה קורה לקרן ההשתלמות?

המאמר הזה מפריד בין הכותרות לבין מה שקורה בפועל בחשבונות שלכם: אילו סוגי סנקציות קיימים, איך בנויה החשיפה של קרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות, איפה יש סיכון אמיתי ואיפה מדובר בחשש תיאורטי, ומה כדאי לבדוק עוד היום.

מה קרה ולמה זה עורר חשש

בראיון שנתן ראש הממשלה הוא אישר שהוא חושש מסנקציות כלכליות ובנקאיות, אמר שביקש להכין חלופות והזכיר בלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים. בנק ישראל פרסם תגובה חריגה: מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות, והדבר הנכון לכלכלה הוא לשמר את הקשרים הכלכליים עם שותפות הסחר ולהתמקד במניעת הסנקציות.

החשש לא נולד בחלל ריק. בשנים האחרונות הוטלו סנקציות ממוקדות על יחידים וגופים הקשורים לפעילות בהתנחלויות ולאלימות מתנחלים. בעקבות סנקציות אמריקאיות על מתנחלים הקפיאו בנקים ישראליים חשבונות של אותם אנשים, ובנק ישראל תמך בהם בנימוק שבנקים עם פעילות בינלאומית חייבים לאכוף רשימות סנקציות. בנוסף הוטלו סנקציות אישיות של בריטניה, קנדה ומדינות נוספות על שני שרים בכירים.

כלומר, המציאות עד היום היא של צעדים ממוקדים. השאלה של החוסך היא מה קורה אם, חס וחלילה, הצעדים האלה יתרחבו, ובשביל זה צריך להבין מה ההבדל בין סוגי הסנקציות.

שלוש רמות של סנקציות, ורק אחת מהן קיימת היום

רמה	מה זה	השפעה על חוסך רגיל
ממוקדות באנשים	הקפאת נכסים ואיסורי כניסה לאנשים ספציפיים	אין. נוגע רק למי שהוטלו עליו
על גופים או מגזרים	מגבלות על חברות, בנקים או ענפים מסוימים	עקיפה, בעיקר דרך שוק ההון והשקל. תלוי בגוף שנפגע
מערכתיות	ניתוק או הגבלה רחבה של המערכת הבנקאית מהמערכת העולמית	משמעותית. זה התרחיש שבגללו כולם שואלים, והוא לא נמצא היום על הפרק

כדי להגיע לרמה השלישית צריך שרשרת של החלטות פוליטיות ומשפטיות, ובאיחוד האירופי סנקציות במדיניות החוץ דורשות בדרך כלל הסכמה פה אחד של המדינות החברות. זו משוכה גבוהה מאוד. אף אחד לא יכול לחזות את העתיד, ולכן מומלץ לבנות תיק שעומד בתרחישים שונים ולא לנחש תרחיש אחד.

איך הכסף שלכם מוחזק, ולמה זה משנה

בקרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות אתם לא ״מפקידים כסף בחברה״. אתם צוברים זכויות בקופה או בקרן שמנוהלת תחת פיקוח רשות שוק ההון, ונכסי הקופה נפרדים מהמאזן של החברה המנהלת. מי שמנהל את הכסף הוא גוף מוסדי, שמשקיע אותו בשוק ההון: אגרות חוב, מניות, השקעות אלטרנטיביות, בישראל ובחו״ל.

ההבחנה הזאת חשובה כי היא שונה מפיקדון בנקאי. פיקדון הוא התחייבות של הבנק כלפיכם, ולכן אתם חשופים ישירות לבנק. בקופת גמל או בקרן פנסיה אתם בעלים על חלק מתיק ההשקעות, ומה שקובע את ערכו הוא מחירי הנכסים ולא יציבות של בנק בודד.

מה בתיק הפנסיוני חשוף לתרחיש כזה

גם אם הבעלות על הנכסים נשמרת, השווי שלהם יכול לנוע. בתרחיש של החרפה אמיתית היינו מצפים לפרמיית סיכון גבוהה יותר, פיחות בשקל, עליית תשואות באגרות החוב ולחץ על מחירי המניות בישראל. החלק הישראלי בתיק הוא זה שיושפע ראשון.

מנגד, יש חלק בתיק שפועל בכיוון ההפוך. בנתוני הגופים המוסדיים בישראל החשיפה הממוצעת לנכסים זרים עומדת בסביבות 40%, ובדיווחים של חברות מנהלות שנבדקו לצורך המאמר, החשיפה למט״ח במסלולים כלליים ומנייתיים נעה לא פעם בסביבות 15%–20%. כשהשקל נחלש, שווי הנכסים הזרים בשקלים עולה, וזה מהווה כרית ביטחון טבעית. זו הסיבה שפיזור גיאוגרפי הוא כלי הגנה ולא עניין של אופנה.

שימו לב: חשיפה גבוהה לחו״ל אינה בהכרח טובה בכל מצב. מסלול שמחזיק כמעט הכול בחו״ל חשוף לשווקים ולמטבעות אחרים, ובמסלולי גידור החשיפה למט״ח נמוכה בכוונה. לכן הדבר החשוב הוא לדעת מה יש במסלול שלכם, ולא להניח.

איפה כן יש סיכון תפעולי

גם כשזכויות הבעלות לא נפגעות, יכולות להיווצר בעיות גישה: שיבוש אצל בנק, ברוקר, מסלקה או משמורן ישראלי עלול להגביל מסחר, משיכה או העברת כספים. זה נכון במיוחד לחשבונות השקעה פרטיים שמנוהלים דרך גורם ישראלי. חשבון בגוף השקעות זר שמנוהל ישירות, ללא תלות בגורם ישראלי, פחות נתון להפרעות כאלה, אבל גם הוא כפוף למדיניות הבנק והרגולציה במדינה שבה הוא מתנהל.

סוג הכסף	מה חשוף	נקודה לבדיקה
פיקדון בבנק ישראלי	סיכון בנקאי ישיר, כי זו התחייבות של הבנק	פיזור בין גופים וכמה כסף נזיל באמת צריך
קרן פנסיה, גמל והשתלמות	שווי הנכסים, בעיקר החלק הישראלי והשקל	החשיפה לחו״ל ולמט״ח במסלול שלכם
ני״ע זרים בחשבון ישראלי	הבעלות נשמרת, הגישה עלולה להשתבש	איפה החשבון מוחזק ומי מוסמך לפעול בו
חשבון ישיר בבנק זר	מדיניות הבנק הזר והסנקציות שיחולו בפועל	האם החשבון מנוהל ישירות או דרך גורם ישראלי
כרטיס אשראי	עסקאות בינלאומיות ומשיכות במט״ח	כרטיס חלופי בחו״ל אם אתם נוסעים הרבה

חמש טעויות שכדאי להימנע מהן

1. ניוד או משיכה של פנסיה בפאניקה

פנסיה היא לא רק חיסכון. היא כוללת לרוב כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה ולשאירים, וניוד לא מחושב עלול לפגוע בהם. משיכה מוקדמת כרוכה במס ובאובדן זכויות. מי שרוצה לשנות משהו צריך לעשות את זה מתוך בדיקה ולא מתוך כותרת.

2. מעבר חד לקריפטו

בנק ישראל כבר אמר במפורש שקריפטו אינו מסלול עוקף סנקציות. מעבר לקריפטו מוסיף תנודתיות קיצונית, קשיי נזילות וסיכוני ציות, ואינו מחליף פיזור סביר.

3. העברת תיק שלם לחו״ל בלי לחשב

מהלך כזה מוסיף סיכוני מטבע, עלויות, השלכות מס ונזילות מסוג אחר. הוא פותר בעיה אחת ויוצר כמה חדשות. כלל האצבע של ניהול אחראי נשאר פיזור, ולא קפיצה מקצה לקצה.

4. בחירת מסלול לפי החדשות

מסלול הפנסיה שלכם נועד ל-20 עד 40 שנה. שוק שיורד בגלל חשש עשוי להתאושש, ומי ששינה מסלול בשיא הפחד קבע את ההפסד שלו בעצמו. גם ההפך נכון: חשש מוגזם יכול להתברר בדיעבד כהזדמנות.

5. להתעלם מהכרית הנזילה

המשקיע שמחזיק את כל הכסף בפנסיה ובהשקעות ארוכות טווח ולא שומר חצי שנה עד שנה של הוצאות נזילות, ייאלץ למשוך בזמן הכי לא נוח. את הכרית הזאת בונים מחוץ לפנסיה, והיא המקום הנכון לשקול פיזור בין בנקים ובין מטבעות.

מה כדאי לבדוק עוד היום: צ׳קליסט

1. מסלול ההשקעה. בדקו באתרי המפקח (גמל־נט ופנסיה־נט) מה החשיפה של המסלול שלכם לחו״ל ולמט״ח, ובאיזה מסלול אתם נמצאים בכל קופה.
2. התאמה לגיל. מסלול לפי גיל מתאים בדרך כלל לרוב האנשים. לפני שמשנים, ודאו שהסיבה היא לא כותרת.
3. דמי ניהול. בתקופה של חוסר ודאות, עלות מיותרת היא הדבר היחיד שאפשר לשלוט בו בוודאות. מחשבון השפעת דמי ניהול מראה כמה זה שווה לאורך שנים.
4. כרית נזילות. כמה חודשי הוצאות זמינים לכם בלי למשוך מפנסיה או מקרן השתלמות?
5. איפה מוחזק כל נכס. לכל חשבון השקעה כדאי לדעת מי הבנק, הברוקר או המשמורן, ומי מוסמך לפעול בו.
6. גישה דיגיטלית. ודאו שמספר הטלפון והדוא״ל בקופות מעודכנים, כדי שלא תינעלו בחוץ ברגע הלא נכון.

למי שרוצה להבין איך בנויים המסלולים עצמם, יש לנו מדריכים על מסלולי השקעה, על פנסיה ועל קופת גמל להשקעה, ומחשבון פנסיה שמראה כמה קצבה אפשר לצפות לה.

ישראלים בחו״ל: שימו לב לנקודת הגישה

אם אתם גרים מחוץ לישראל ומנהלים את הפנסיה מרחוק, הסיכון הראשון לרוב אינו סנקציות אלא גישה. אימות בהודעת SMS שלא מגיע לחו״ל, חסימות VPN ואתרים שלא נפתחים מחוץ לישראל יכולים להשאיר אתכם בלי יכולת לבדוק או לשנות משהו דווקא כשצריך. לכן מומלץ לוודא מראש שיש לכם מספר טלפון ישראלי פעיל או אמצעי אימות חלופי, שהדוא״ל מעודכן, ושיש לכם ייפוי כוח או נציג מוסמך אם יידרש.

שאלות נפוצות

המידע במאמר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ השקעות או שיווק פנסיוני המותאם אישית, ואינו המלצה לפעול או להימנע מפעולה. נתוני החשיפה והמיסוי משתנים ומתעדכנים מעת לעת, ולפני כל החלטה יש לוודא אותם ולהתייעץ עם בעל רישיון. אלירן צורי, סוכן פנסיוני וכללי (אלמנטרי) מורשה מטעם רשות שוק ההון, רישיון מס׳ L-00130991.