📅 עודכן לאחרונה: יולי 2026 · כל התקרות והסכומים במאמר נכונים לשנת המס 2026
⏱️ אין לכם זמן? השורה התחתונה
- טופס 161 הוא "תעודת הזהות" של הפיצויים שלכם: בלעדיו אי אפשר לשחרר את כספי הפיצויים בפטור ממס — והבחירות שתסמנו בו יקבעו כמה מס תשלמו היום, וכמה תשלמו על הפנסיה בעוד 20 שנה.
- מ-1 בינואר 2024 יש טופס אחד חדש שמאחד את הטפסים הישנים (161 של המעסיק ו-161א של העובד) לטופס אחד בשלושה חלקים: המעסיק ממלא את חלק א', אתם ממלאים את חלק ב', והמעסיק סוגר את התהליך בחלק ג'.
- יש לכם 10 ימי עסקים בלבד להחזיר למעסיק את חלק ב' — ומי שלא מחזיר עלול להיכנס אוטומטית ל"רצף קצבה ברירת מחדל", עם השלכות שקשה לתקן אחר כך.
- תקרת הפטור לשנת 2026: 13,750 ₪ לכל שנת עבודה (או 150% מהמשכורת — הנמוך מביניהם). אבל שימו לב: כל שקל פיצויים שתמשכו בפטור יקטין את הפטור העתידי שלכם על הפנסיה ב-1.35 ₪.
- יש 4 מסלולים עיקריים: משיכה בפטור, משיכה חייבת במס, רצף קצבה ורצף פיצויים — בסימולטור שבהמשך תוכלו להזין את הנתונים שלכם ולראות בדיוק מה כל בחירה עושה לכם.
מה זה טופס 161 ולמה הוא קריטי לכסף שלכם?
טופס 161 ("הודעה על פרישה מעבודה") הוא טופס רשמי של רשות המסים שחובה למלא בכל סיום יחסי עבודה שבו נצברו לעובד כספי פיצויים או זכויות — בפיטורים, בהתפטרות, בפרישה לגמלאות וגם במקרה פטירה. הטופס מרכז את כל המענקים והכספים שעומדים לרשותכם, ובעיקר: הוא המקום שבו אתם מחליטים מה ייעשה בהם — וכמה מס תשלמו.
קל להתייחס אליו כאל "עוד טופס של מס הכנסה", אבל זו טעות יקרה. טופס 161 הוא למעשה צומת ההחלטות הפיננסי החשוב ביותר בסיום עבודה, משלוש סיבות:
- בלעדיו — מס מקסימלי. קופות הגמל וקרנות הפנסיה אינן רשאיות לשחרר לכם כספי פיצויים בפטור ממס בלי טופס 161 מלא (או אישור פקיד שומה). משיכה בלי הטופס תחויב בניכוי מס בשיעור המרבי — עד 47%.
- הוא קובע את המס של היום. הבחירה בין מענק פטור, מענק חייב, רצף קצבה ורצף פיצויים נעשית בטופס הזה — ולכל בחירה תג מחיר שונה.
- הוא קובע גם את המס של הפנסיה. משיכת פיצויים בפטור היום נרשמת אצל רשות המסים ומקטינה את הפטור שתקבלו על הקצבה בגיל פרישה (דרך "נוסחת הקיזוז" בקיבוע זכויות — נרחיב בהמשך). כלומר: ההחלטה שאתם מקבלים בגיל 35 משפיעה ישירות על הנטו שלכם בגיל 70.
הטופס הישן מול טופס 161 החדש — מה בדיוק השתנה?
במשך כמעט שני עשורים התנהל תהליך הפרישה על גבי שני טפסים נפרדים: טופס 161 הישן (הודעת מעסיק) וטופס 161א (הודעת עובד), ובמקרה פטירה — טופס 161ב לשאירים. החל מ-1 בינואר 2024 נכנס לתוקף טופס 161 החדש, שמאחד את הודעת המעסיק והודעת העובד למסמך אחד — וגם אירועי פרישה ישנים שמדווחים באיחור מדווחים כיום רק על גבי הטופס החדש.
| מה? | הטופס הישן (עד סוף 2023) | טופס 161 החדש (מ-1.1.2024) |
|---|---|---|
| מבנה | שני טפסים נפרדים: 161 (מעסיק) + 161א (עובד) | טופס אחד בשלושה חלקים: א' (מעסיק) ← ב' (עובד) ← ג' (מעסיק) |
| סמכות המעסיק | סעיף י"א — בפועל מעסיקים רבים סימנו פטור בלי הודעת עובד, שלא כדין | המעסיק הוסמך (וחויב) לשמש מעין "פקיד שומה": בהתקיים 7 תנאים הוא מאשר בעצמו פטור, רצפים ושיעור ניכוי מס — בלי לשלוח אתכם לפקיד השומה |
| רצף קצבה ברירת מחדל | יושם בפועל על ידי הקופות, בלי מסגרת מסודרת | מעוגן בטופס (סעיף א.12): עובד שלא מחזיר את חלק ב' ועומד בתנאים — נכנס אוטומטית לרצף קצבה |
| פיצויים שחויבו במס בהפקדה (בכירים) | "התחבאו" בנספחים ויצרו בלבול וכפל מס | סעיף ייעודי (א.10) שמפריד אותם ומונע מיסוי כפול |
| נתונים שהעובד מקבל | נתוני בסיס בלבד | שקיפות מלאה: 3 הגדרות שכר, פירוט כל קופה, וטבלת "סכומים מרביים" (א.13) שמראה לכם בדיוק כמה פטור, כמה רצף וכמה חייב אפשרי |
| פרישה מדומה / קצבה טרם פרישה | לא דווח באופן מסודר | סעיף ייעודי (א.11) לכספי פיצויים שכבר הומרו לקצבה תוך כדי עבודה |
| דיווח מקוון | לא היה | מערכת דיווח 161 מקוונת של רשות המסים — העובד מקבל עדכון ב-SMS ובמייל, והמערכת מפיקה אוטומטית אישורי ייעוד לקצבה |
שלושת חלקי הטופס: מי ממלא מה, ובאיזה סדר
הרעיון המרכזי של טופס 161 החדש הוא תהליך משותף: המעסיק פותח, העובד בוחר, והמעסיק סוגר. ככה זה עובד:
חלק א' — הודעת המעסיק
המעסיק מדווח את כל הנתונים: תקופת העבודה, שלוש הגדרות השכר, פירוט כל המענקים והקופות (13 סעיפים: א.1–א.13), ומחשב עבורכם את הסכומים המרביים לכל מסלול.
חלק ב' — הודעת העובד
אתם מקבלים את הטופס, בודקים את הנתונים ומסמנים מה ייעשה בכל שקל: מענק פטור, מענק חייב, רצף קצבה או רצף פיצויים. להחזיר למעסיק תוך 10 ימי עסקים.
חלק ג' — סגירת המעגל
המעסיק בודק אם הוא מוסמך לאשר את הבחירות בעצמו (7 תנאים). אם כן — הוא מנחה את הקופות וקובע ניכוי מס. אם לא — אתם מופנים לפקיד השומה.
חלק א' סעיף-סעיף: מה המעסיק ממלא (ומה אתם חייבים לבדוק)
חלק א' הוא "הודעת המעסיק" — 13 סעיפים שבהם המעסיק מדווח לרשות המסים על הפרישה שלכם: מי אתם, כמה זמן עבדתם, כמה הרווחתם, אילו מענקים וכספי פיצויים עומדים לרשותכם ומה הסכומים המרביים לכל מסלול. גם אם אתם "רק" העובדים — אל תחתמו על חלק ב' לפני שבדקתם כל שורה כאן. טעות של המעסיק בחלק א' מתגלגלת ישירות לחישוב המס שלכם. בתחילת החלק המעסיק גם מסמן אם זהו טופס מקורי או מתקן לטופס קודם.
א.1 פרטי העובד — כולל מייל, נייד ובעלי שליטה
מה זה: הפרטים המזהים שלכם — תעודת זהות, שם, תאריך לידה, כתובת, כתובת דוא"ל ומספר נייד. בנוסף, המעסיק חייב לסמן אם אתם בעלי שליטה בחברה או קרובים של בעל השליטה. "קרוב" לעניין זה: בן/בת זוג, אח/ות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג — ובן זוגו של כל אחד מאלה.
איך ממלאים נכון: ודאו שהמייל והנייד עדכניים ושייכים לכם (לא כתובת עבודה שתיחסם אחרי הפרישה) — המערכת המקוונת של רשות המסים שולחת עדכונים והודעות ב-SMS ובדוא"ל לפרטים שמופיעים כאן.
א.2 פרטי המעסיק — תיק הניכויים
מה זה: שם המעסיק, כתובתו, פרטי התקשרות ומספר תיק הניכויים — מספר שמתחיל תמיד בספרה 9, שדרכו רשות המסים מזהה את המעסיק.
איך ממלאים נכון: תיק הניכויים חייב להיות זה שממנו דווח השכר שלכם בפועל. בקבוצות חברות עם כמה תיקי ניכויים — לוודא שנרשם התיק הנכון.
א.3 סיבת הפרישה — שלוש אפשרויות בלבד
מה זה: המעסיק מסמן אחת משלוש: 1 יציאה לגמלאות, פיטורין או התפטרות; 2 פטירה; 3 נכות יציבה של 75% לפחות.
איך ממלאים נכון: פרישה בשל נכות מתייחסת למי שפרש עקב נכות רפואית יציבה של 75% לפחות, או שנקבעה לו דרגת אי-כושר יציבה בשיעור 75% לפחות לפי חוק הביטוח הלאומי — ובתנאי שהפרישה קשורה בקשר סיבתי ברור לנכות. נכות שאינה קשורה לעזיבה — לא נכנסת לכאן.
א.4 תקופת העבודה — ימים חלקי 365, בלי חל"ת
מה זה: תאריך תחילת העבודה, תאריך הפרישה ותקופת העבודה בשנים, חלקי שנים ובימים.
איך ממלאים נכון: נספרת רק תקופת העבודה בפועל — בניכוי ימי חופשה ללא תשלום (חל"ת). מספר שנות העבודה הוא תוצאת חלוקת ימי העבודה בפועל ב-365.
א.5 תקופות לא רציפות, שינויי משרה והפחתות שכר
מה זה: טבלה שבה המעסיק מפרק את הקריירה שלכם אצלו לתקופות: יציאות לחל"ת, חל"ד, שבתון; תקופות עם שיעורי משרה שונים; ותקופות שבהן השכר הופחת שלא בגלל שינוי משרה. בכל שורה — תאריכי התקופה, שיעור המשרה ב-% והמשכורת האחרונה לאותה תקופה.
איך ממלאים נכון: כל תקופת עבודה רצופה בשורה נפרדת. אם המשכורת האחרונה שלכם משקפת משרה חלקית אבל בעבר עבדתם במשרה מלאה (או להפך), ואם השכר הופחת לפני הפרישה — חובה לפרט את התקופה שלפני ההפחתה כולל סכום השכר הקודם.
א.6 משכורת העובד — שלוש הגדרות שכר שונות
מה זה: שלושה מספרים שונים, וכל אחד משרת חישוב אחר: משכורת חודשית אחרונה (הבסיס לחישוב הפטור), משכורת מבוטחת אחרונה (החלק שממנו המעסיק הפקיד בפועל למרכיב הפיצויים בקופה — בתנאי ששולמו לפיו גם תגמולי עובד ומעביד של 5% לפחות), ומשכורת חבות פיצויים (הבסיס לחישוב הפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים).
איך ממלאים נכון: "משכורת" היא כלל הכנסת העבודה ברוטו — כולל שעות נוספות, ממוצע בונוסים, עמלות והבראה — למעט החזרי הוצאות ושווי שימוש ברכב. פרשתם באמצע חודש? המשכורת הקובעת היא של החודש המלא האחרון (מי שפרש ב-15/2 — משכורת ינואר). למי ששכרו אינו על בסיס חודשי — ממוצע 12 החודשים שקדמו לפרישה (או ממוצע חודשי העבודה בפועל אם עבדתם פחות), בצירוף שלושה תלושי שכר אחרונים.
למה זה חשוב לכם: המשכורת החודשית האחרונה מוכפלת ב-150% (עד תקרה של 13,750 ₪ ב-2026) ובמספר שנות העבודה — וזה כל הפטור שלכם. כל 100 ₪ שנשמטו מהשורה הזו נגרעים ישירות מהפטור.
א.7 פנסיה תקציבית מהמעסיק
מה זה: סימון האם אתם זכאים ל"פנסיה תקציבית" — קצבה שמשולמת ישירות מהמעסיק או ממשלם מטעמו (בעיקר ותיקי המגזר הציבורי, צה"ל וגופים מתוקצבים), ולא מקופת גמל.
איך ממלאים נכון: אם אינכם זכאים — מסמנים "לא זכאי". אם כן — המעסיק מציין ממתי, ומהי המשכורת שעל בסיסה מחושבת הפנסיה התקציבית.
א.8 מענקים עתידיים לשיעורין
מה זה: מענקי פרישה שישולמו לכם בשנים שאחרי הפרישה, בתשלומים — למשל מענק הסתגלות שנפרס קדימה. לכל תשלום נרשמים תאריך וסכום.
איך ממלאים נכון: כאן נרשמים אך ורק תשלומים עתידיים. תשלומים שמשולמים במועד הפרישה או בסמוך לה — שייכים לסעיף א.9.
א.9 פירוט המענקים — הטבלה המרכזית של הטופס
מה זה: הלב של חלק א': כל מענקי הפרישה שעומדים לרשותכם — מענקים במזומן מהמעסיק, כספי מרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל (שלא חויבו במס בהפקדה) והשלמות פיצויים. לכל שורה: שם המשלם, תיק ניכויים, קוד משלם, סוג תשלום, תאריכי הפקדה/תשלום, הסכום ליום הפרישה (כולל רווחים), צבירה נוספת — וסה"כ.
איך ממלאים נכון: קוד המשלם מזהה מי משלם:
| קוד | המשלם |
|---|---|
| 1 | המעסיק (מענק במזומן) |
| 2 | מנהלת הגמלאות של עובדי המדינה |
| 3 | קופה מרכזית לפיצויים (כולל ביטוח לאומי בפירוק/פשיטת רגל) |
| 4 | קופת גמל הונית לפיצויים/תגמולים (הפקדות עד 2008) |
| 5 | קרן פנסיה ותיקה |
| 6 | קופת גמל לקצבה (קרן פנסיה חדשה, ביטוח מנהלים, גמל) |
סוג התשלום: 20 מענק פרישה, 22 מענק כוחות הביטחון, 23 מענק פרישה עקב פטירה, 30 קצבה טרם הפרישה. "מענק פרישה" (קוד 20) כולל גם פדיון ימי מחלה, מענק הסתגלות, מענק שנים עודפות, פיצוי אי-הודעה מוקדמת והשלמת חבות פיצויים — אבל לא פדיון ימי חופשה, דמי הבראה או תשלומי אי-תחרות (אלה ממוסים כשכר רגיל ולא נכנסים לטופס).
למה זה חשוב לכם: הטבלה הזו היא הבסיס לכל הבחירות שלכם בחלק ב' — כל שורה כאן מקבלת שורה מקבילה בטבלת הבקשות שלכם. סכום שנשמט כאן הוא סכום שלא תוכלו לנתב לרצף או לפטור.
א.10 הפקדות פיצויים שכבר חויבו במס — סעיף הבכירים
מה זה: אם שכרכם גבוה, ייתכן שחלק מהפקדות המעסיק לפיצויים חויב במס כבר בזמן ההפקדה ("זקיפת שווי"). זה קורה כשהשכר עולה על תקרת השכר להפקדות פיצויים — 45,600 ₪ לחודש נכון ל-2026. המעסיק מסמן האם חויבתם במס, ומפרט את הסכומים הנומינליים שחויבו ואת שווים כולל רווחים ליום הפרישה.
איך ממלאים נכון: הסכומים חייבים להתאים לרישומי קופת הגמל (הקופה מפיקה "טופס עזר ל-161" עם הנתונים). אם המעסיק לא דיווח לקופה, או שהסכומים לא תואמים — עליו לתקן את הדיווח לקופה, לצרף נספח מפרט, ולרשום כאן את הסכומים מתוך מערכת השכר. סכומי א.10 לא נכללים בא.9.
למה זה חשוב לכם: על הכספים האלה כבר שילמתם מס — ולכן הקרן ניתנת למשיכה מהקופה ללא מס נוסף החל ממועד הפרישה (מס חל רק על הרווחים), או שתוכלו לקבל מהם בעתיד "קצבה מוכרת" פטורה ממס.
א.11 קצבה טרם הפרישה — "פרישה מדומה"
מה זה: מצב שבו התחלתם לקבל קצבה חודשית מקופת גמל עוד לפני שפרשתם בפועל (תוך כדי עבודה), והקצבה הזו ממומנת מכספי פיצויים שנצברו אצל המעסיק הנוכחי. המעסיק מדווח את סכום הקצבה ואת הסכום הכולל שעל בסיסו היא חושבה, לפי דיווח הקופה (סוג תשלום 30).
איך ממלאים נכון: הסכום שעל בסיסו חושבה הקצבה נחשב חלק מהסכומים שהועמדו לרשותכם בפרישה, והוא נספר אוטומטית כסכום שיועד לקצבה.
למה זה חשוב לכם: הסכום הזה מצטרף ל"סכום המענק הכולל" (א.9 + א.10 + א.11) ומשפיע על התקרות והבחירות שלכם בחלק ב' — גם אם הכסף כבר "זורם" אליכם כקצבה.
א.12 רצף קצבה ברירת מחדל — ה"אוטומט" של הטופס
מה זה: המנגנון שמאפשר לכם לא למלא כלום — ושכל כספי הפיצויים שלכם יישארו בקופות למטרת קצבה עתידית ("רצף קצבה ברירת מחדל"). המעסיק מסמן כאן שני סימונים, ורק אם שניהם מתקיימים האוטומט עובד:
1. סך הסכומים שהופקדו במרכיב הפיצויים בקופות הגמל לקצבה (קודי משלם 5 ו-6) אינו עולה על התקרה — 405,900 ₪ נכון ל-2026.
2. אין לכם מענקים ממשלם שאינו קופת גמל לקצבה — לא מזומן מהמעסיק ולא קופה מרכזית לפיצויים (קודים 1 ו-3).
למה זה חשוב לכם: אם לא תחזירו את חלק ב' ושני התנאים מתקיימים — יראו אתכם כמי שביקשו רצף קצבה על הכול. זו ברירת מחדל שמגינה על החיסכון הפנסיוני, אבל היא לא תמיד הבחירה האופטימלית עבורכם. אפשר לחזור ממנה בכל עת בהודעה לפקיד השומה בטופס 161ג, והזכאות לפטור לפי סעיף 9(7א) נשמרת — אך חזרה מרצף חלה על כל הסכומים שיועדו לרצף, לא על חלקם.
א.13 הסכומים המרביים — לוח המחוונים שלכם
מה זה: טבלת "נתוני עזר לעובד" שבה המעסיק מציג לכם את המקסימום האפשרי בכל מסלול: סכום המענק הכולל (א.9 + א.10 + א.11), הסכום המרבי לרצף קצבה, הסכום המרבי לרצף פיצויים, המענק הפטור המרבי לפי סעיף 9(7א), והיתרה החייבת במס.
איך ממלאים נכון: לרצף קצבה נספרים רק הסכומים בקופות לקצבה (קודים 5 או 6), ההפקדות שחויבו במס (א.10) והסכום שבבסיס קצבה טרם פרישה (א.11). תקרת רצף הפיצויים = חבות הפיצויים לפי חוק + 4 פעמים השכר הממוצע במשק (13,769 ₪ ב-2026) לכל שנת ותק — בקיזוז מה שיועד לרצף קצבה. הפטור המרבי = 150% מהמשכורת החודשית האחרונה, עד 13,750 ₪ (2026), כפול שנות העבודה; בפטירה — עד 27,500 ₪ לשנה.
למה זה חשוב לכם: זו נקודת הפתיחה לכל החלטה בחלק ב'. הבחירות שלכם בטבלת ב.1 לא יכולות לחרוג מהמספרים שמופיעים כאן — ולכן קודם בודקים שהם נכונים, ורק אחר כך בוחרים.
חלק ב' סעיף-סעיף: הבחירות שלכם (לשעבר טופס 161א)
חלק ב' הוא "הודעת העובד" — התחליף לטופס 161א הישן. אחרי שהמעסיק מילא את חלק א' והציג לכם אותו, הכדור אצלכם: לכל שקל שנצבר לזכותכם אתם קובעים יעד — רצף קצבה, רצף פיצויים, מענק פטור או מענק חייב במס. יש לכם 10 ימי עסקים מתאריך הנפקת הטופס להחזיר אותו למעסיק. לא מילאתם? אם מתקיימים שני תנאי א.12 — כל הכסף מיועד אוטומטית לרצף קצבה; בכל מקרה אחר אתם חייבים למלא.
ב.1 טבלת הבקשות — לאן הולך כל שקל
מה זה: טבלה שמקבילה אחד-לאחד לשורות של א.9: לכל משלם אתם רושמים את הסכום הכולל, ומפצלים אותו בין ארבע עמודות בחירה — רצף קצבה, רצף פיצויים, מענק פטור לפי סעיף 9(7א), ומענק חייב במס — הכול במגבלת הסכומים המרביים מסעיף א.13.
איך ממלאים נכון: כמה כללי ברזל: סכומי א.10 (הפקדות שחויבו במס) וא.11 (בסיס קצבה טרם פרישה) נחשבים אוטומטית כמיועדים לקצבה — אין עליהם בחירה. רצף קצבה אפשרי רק על כספים שבקופות גמל לקצבה (קודי משלם 5 או 6) — אי אפשר לבקש רצף קצבה על קופה הונית (קוד 4) או על מענק מזומן מהמעסיק. מזומן מהמעסיק אפשר לנתב לפטור, למס — או לרצף פיצויים דרך בקשה בחלק ב.2.
למה זה חשוב לכם: זו ההחלטה הכלכלית המרכזית של הפרישה: משיכת מענק בפטור נותנת כסף נזיל היום, אבל מקטינה את הקצבה העתידית ופוגעת בפטור על הקצבה בקיבוע הזכויות בגיל הזכאות. רצף קצבה שומר על הפנסיה; רצף פיצויים דוחה את אירוע המס למעסיק הבא ושומר על רציפות ותק.
ב.2 בקשות נוספות — פריסת מס והפקדת מזומן לרצף פיצויים
מה זה: שני סימונים אופציונליים: (1) הצהרת כוונה לבקש פריסת המענק החייב במס על פני כמה שנות מס לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה; (2) בקשה לייעד לרצף פיצויים סכום שמקורו במענק מזומן מהמעסיק או בקופה מרכזית לפיצויים — שיופקד, בכפוף לאישור פקיד השומה, לקופת גמל לקצבה שתציינו.
איך ממלאים נכון: הסימון בטופס הוא רק הצהרת כוונה — את בקשת הפריסה עצמה מגישים לפקיד השומה בטופס 116ג (להורדה באתר רשות המסים), בצירוף טופס 161. פריסה קדימה יכולה להוריד משמעותית את המס על מענק חייב גדול, כי היא מפזרת אותו על מדרגות מס של כמה שנים.
ב.3 הצהרת העובד — שלוש הצהרות שיכולות להפיל אתכם
מה זה: שלושה סימוני V + הצהרה כללית שהפרטים נכונים, עם תאריך וחתימה. מסמנים רק מה שנכון לגביכם:
1. בתקופת העבודה אצל המעסיק הזה לא קיבלתם ממעסיקים אחרים מענקי פרישה פטורים ממס (בתקופה חופפת).
2. לא הגשתם בקשה לרצף פיצויים בגין פרישות ממעסיקים אחרים.
3. טרם הגעתם לגיל הזכאות לקצבה, או שהגעתם אך טרם הגשתם בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א (טופס 161ד).
למה זה חשוב לכם: ההצהרות האלה הן שמאפשרות למעסיק לאשר לכם פטור בלי פקיד שומה. הצהרה לא מדויקת — גם בתום לב — היא הצהרה כוזבת לרשות המסים, והיא עלולה לסבך את תיק המס שלכם שנים קדימה.
חלק ג': איך המעסיק סוגר את התהליך
אחרי שהחזרתם (או לא החזרתם) את חלק ב', המעסיק משלים את חלק ג'. כאן החידוש הגדול של הטופס: רשות המסים הסמיכה את המעסיק לתת בעצמו הנחיות לקופות הגמל — בלי פקיד שומה — אבל רק אם מתקיימת אחת משתי חלופות מוגדרות. לא מתקיימת אף חלופה? הכתובת היא פקיד השומה. בסוף התהליך המעסיק מוסר את הטופס לפקיד השומה ולעובד.
ג.1 חלופה א' — לא מילאתם חלק ב' והאוטומט נכנס לפעולה
מה זה: המעסיק מסמן חלופה א' כשהעובד לא החזיר את חלק ב' וגם התקיימו שני התנאים מסעיף א.12: כל הצבירות בקופות לקצבה עד 405,900 ₪ (2026), ואין מענק ממשלם שאינו קופת גמל לקצבה. במצב זה רואים את כל הסכומים כמיועדים לרצף קצבה — אלא אם תעבירו לקופות בעתיד אישור שומה שקובע אחרת.
איך ממלאים נכון: בחלופה זו העובד מוסר לקופות הגמל רק את עמודים 1 ו-4 של טופס 161.
ג.1 חלופה ב' — מילאתם חלק ב' ומתקיימים שבעת התנאים
מה זה: המסלול המהיר: העובד החזיר את חלק ב', ואם מתקיימים כל שבעת התנאים — אישור המעסיק על גבי הטופס נחשב כהודעת העובד לקופות, בלי פקיד שומה:
1. כל הכספים בקופות הגמל (קודי משלם 4 ו-6) מנוהלים באותה חברה מנהלת.
2. העובד אינו בעל שליטה במעסיק או קרובו של בעל השליטה.
3. במענק עקב פטירה — הסכומים לשאירים פטורים ממס לפי 9(7א)(ב) ו/או הכספים הצבורים יועדו לקצבת שאירים.
4. העובד לא חויב במס על הפקדות המעסיק לפיצויים (כלומר — אין סכומים בחלק א.10).
5. בקשות העובד בחלק ב.1 נעשו ביחס לכל הסכומים ובמגבלת הסכומים המרביים שבחלק א.13.
6. אין בקשות נוספות בחלק ב.2 — לא פריסה ולא רצף פיצויים ממזומן.
7. העובד סימן שכל הצהרות ב.3 מתקיימות — או שלא סימן, אך לא ביקש שום סכום כמענק פטור.
איך ממלאים נכון: המעסיק מסכם את בקשות העובד בטבלה, ואם משולם מענק חייב במס — הוא מציין שיעור ניכוי אחיד לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, שיחול על הסכום החייב אצל כל המשלמים.
ג.2–ג.3 אין חלופה מתקיימת — פקיד השומה, והצהרת המעסיק
מה זה: כשאף חלופה לא מתקיימת, המעסיק מסמן בחלק ג.2 איזו חלופה נשללה ואילו תנאים (במספר) לא התקיימו — ומפנה אתכם לפקיד השומה לקבלת אישורים והנחיות למעסיק ולקופות.
איך ממלאים נכון (העובד): מגישים לפקיד השומה באזור מגוריכם את טופס 161 מלא על כל חלקיו, בצירוף נספח 161ז: שלושה תלושי שכר אחרונים מהמעסיק, ואם חלפו יותר משלושה חודשים ממועד הפרישה — גם אישורי יתרה עדכניים מקופות הגמל. ההגשה: דרך מערכת הפניות המקוונת של רשות המסים (מפ"ל) או בהגעה פיזית בזימון תור מראש באתר הרשות. לאחר קבלת ההנחיות — מוסרים אותן למעסיק ולקופות, לפי העניין.
ג.3 — הצהרת המעסיק: המעסיק חותם (תאריך, שם מלא, תפקיד, חתימה וחותמת) שכל פרטי חלק א' מלאים ונכונים ושחלק ג' מולא כנדרש — תוך ידיעת העונשים הקבועים בחוק על השמטת פרטים או מסירת פרטים לא נכונים.
ההחלטה הגדולה: 4 המסלולים וההשלכות של כל בחירה
כשאתם מסיימים לעבוד ומקבלים את טופס 161, חלק ב' של הטופס מחייב אתכם לבחור באופן אקטיבי מה ייעשה עם כספי הפיצויים — וזו אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות בחייכם. לכל מסלול יש השלכות מס מיידיות והשלכות ארוכות טווח על הפנסיה שלכם, וחלק מהבחירות הן בלתי הפיכות. חשוב להבין: מי שלא בוחר כלל עלול להיכנס אוטומטית ל"רצף קצבה ברירת מחדל" (אם היתרות נמוכות מ-405,900 ₪ ואין רכיבים הוניים) — וגם לזה יש מחיר. הנה ארבעת המסלולים המרכזיים, אחד-אחד.
💰 מסלול 1: משיכה בפטור ממס
אתם מושכים את הפיצויים לחשבון הבנק, פטורים ממס עד תקרה של 13,750 ₪ (2026) לכל שנת עבודה — לפי הנמוך מבין המשכורת החודשית האחרונה (עד 150% ממנה) לבין התקרה.
- יתרון: כסף נזיל ופטור ממס כבר עכשיו, בלי תלות בגיל ובלי בירוקרטיה עתידית.
- חיסרון: כל שקל פטור שנמשך מקוזז פי 1.35 מיתרת ההון הפטורה שלכם בקיבוע זכויות — פחות קצבה פטורה בפרישה.
- שימו לב: עצם הבקשה לפטור בטופס היא שקובעת לצורך נוסחת הקיזוז — גם אם בפועל השארתם את הכסף בקופה.
🧾 מסלול 2: משיכה חייבת במס
אתם מוותרים במודע על הפטור ומושכים את הכסף (כולו או חלקו) כסכום חייב, שממוסה לפי המס השולי שלכם בשנת הפרישה.
- יתרון: שומר את הפטור העתידי לקצבה (אין קיזוז 1.35), ובשנה ללא הכנסות המס בפועל עשוי להיות נמוך מאוד.
- חיסרון: אצל בעלי הכנסה גבוהה בשנת הפרישה — מס שולי כבד, עד 47%.
- שימו לב: ניתן למתן את המס באמצעות פריסת מס: שנת פריסה לכל 4 שנות ותק, עד 6 שנים, בטופס 116ג — רק דרך פקיד השומה, לא מול הקופות.
📈 מסלול 3: רצף קצבה
הפיצויים נשארים בקופה ומיועדים לקצבה עתידית — אין התחשבנות מס עכשיו, הכסף ממשיך לצבור תשואה, ובגיל פרישה יתווסף לקצבה.
- יתרון: דחיית מס מלאה, שמירה על יתרת ההון הפטורה, והקצבה שתתקבל עשויה ליהנות מפטור בקיבוע זכויות.
- חיסרון: אין חרטה חלקית — מי שמתחרט חייב להתחשבן על הכול בבת אחת, והחלק החייב ימוסה במס שולי בשנת החרטה.
- שימו לב: אפשרי רק לכספים קצבתיים (קוד 6 וקרנות ותיקות). כספים הוניים (קוד 4) ומענק במזומן שלא הופקד לקופה — לא נכנסים לרצף קצבה.
🔗 מסלול 4: רצף פיצויים (רצף זכויות)
אתם דוחים את ההתחשבנות כולה: הפיצויים "ממתינים" בקופה, והוותק ממשיך להיצבר אל המעסיק הבא — ההתחשבנות תיעשה בעתיד על כל התקופה המשולבת.
- יתרון: שימור רצף ותק לצורכי מס — הפטור יחושב בעתיד על כל שנות העבודה המצטברות, לפי תקרות עדכניות.
- חיסרון: שולל לחלוטין את הפטור בעזיבה הנוכחית — אי אפשר לבקש גם רצף פיצויים וגם מענק פטור.
- שימו לב: יש לוח זמנים נוקשה — התחלת עבודה אצל מעסיק חדש תוך שנה, דיווח עד 13 חודשים, וחרטה מהרצף אפשרית עד שנתיים בלבד; אחרי שנתיים ללא מעסיק חדש — הפטור אובד. שמרו את כל טופסי ה-161 ואישורי פקיד השומה.
נוסחת הקיזוז 1.35: המחיר הנסתר של הפטור
זה הסעיף שרוב העובדים מגלים רק בגיל פרישה — מאוחר מדי. בקיבוע זכויות עומדת לרשותכם יתרת הון פטורה (כ-976,000 ₪ ב-2026, הנגזרת מ-57.5% מתקרת הקצבה המזכה של 9,430 ₪), שמתורגמת לקצבה חודשית פטורה ממס — עד 5,422 ₪ בחודש. אבל כל שקל של מענק פיצויים פטור שמשכתם ב-32 השנים שקדמו לקיבוע מקטין את היתרה הזו ב-1.35 ₪, צמוד מדד. דוגמה קצרה: משכתם 100,000 ₪ פיצויים בפטור? יתרת ההון הפטורה שלכם קטנה ב-135,000 ₪ — כלומר ויתרתם על קצבה פטורה של כ-750 ₪ בחודש, לכל החיים. לכן ההחלטה בטופס 161 היא לא "כמה מס אחסוך היום" אלא "כמה פטור אשאיר לעצמי מחר".
🎮 סימולטור טופס 161: הזינו את הנתונים שלכם וראו את ההשלכות של כל בחירה
במקום לנחש — תבדקו. הזינו ארבעה נתונים בסיסיים, והסימולטור יחשב לפי תקרות 2026 את הפטור המרבי שלכם, את החלק החייב במס, האם אתם צפויים להיכנס לרצף קצבה ברירת מחדל — ומה המשמעות של כל אחד מארבעת המסלולים במספרים שלכם.
עכשיו בחרו מסלול וראו מה הוא עושה לכם:
* הסימולטור הוא כלי המחשה חינוכי בלבד, לפי תקרות שנת המס 2026 ובהנחות מפשטות (שכר אחיד לאורך התקופה, כספים קצבתיים בלבד בקופות). החישוב בפועל נקבע לפי הנתונים בחלק א' של הטופס ובכפוף לאישורי רשות המסים — ואינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ.
רצף קצבה ברירת מחדל: מה קורה אם לא עושים כלום?
התשובה הקצרה: אם לא תחזירו את חלק ב' תוך 10 ימי עסקים, ואתם עומדים בשני תנאים — סך הפיצויים בקופות הקצבתיות שלכם אינו עולה על 405,900 ₪ (2026) ואין לכם מענק במזומן או כספים בקופה מרכזית — רשות המסים תראה בכם כמי שביקשו רצף קצבה על כל הכסף. הפיצויים יישארו בקופות, מיועדים לקצבה, בלי התחשבנות מס.
נשמע נוח? לפעמים זה באמת המהלך הנכון — הכסף ממשיך לעבוד, הפטור העתידי נשמר, ואין בירוקרטיה. אבל יש כאן שלוש מלכודות שחשוב להכיר:
- "אוטומטי" זה לא באמת אוטומטי. גם ברצף ברירת מחדל, הייעוד לקצבה חייב להירשם בקופות עצמן. אם המעסיק דיווח במערכת המקוונת — תקבלו הודעת SMS/מייל מרשות המסים עם אישורי ייעוד באזור האישי, ואתם צריכים להעביר אותם לכל קופה. אם לא תעשו זאת — בקופה שום דבר לא השתנה.
- אין חרטה חלקית. נכנסתם לברירת המחדל ו"התעוררתם" אחרי שנתיים? תוכלו לחזור מהרצף (בטופס 161ג אצל פקיד השומה) ולקבל את הפטור לפי תקרות שנת החרטה — אבל תיאלצו למשוך הכול: החלק החייב ימוסה לפי המס השולי שלכם בשנת החרטה, ולא ניתן להשאיר אותו בקופה לקצבה. השילוב הפופולרי "פטור ביד + חייב לקצבה" זמין רק למי שבחר בו מראש בטופס.
- הצבירה נבחנת יחד עם כספים שכבר מוסו. גם פיצויים שחויבו במס בהפקדה (סעיף א.10) נספרים במבחן תקרת 405,900 ₪ — כך שבכירים עלולים "ליפול" מהתקרה בלי לשים לב, ואז אין ברירת מחדל בכלל והתיק עובר לפקיד השומה.
הקשר בין טופס 161 לקיבוע זכויות (טופס 161ד): ההחלטה של היום קובעת את הפנסיה של מחר
קיבוע זכויות הוא הליך שבו אתם מבקשים מרשות המסים פטור ממס על קצבת הפנסיה שלכם בהגיעכם לגיל הזכאות, מכוח סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, שעוגן בתיקון 190. חשוב להבין: מדובר בהליך שהוא באחריותכם בלבד — לא המעסיק ולא קרן הפנסיה יעשו אותו עבורכם. מי שלא מגיש טופס 161ד לפקיד השומה ימשיך לשלם מס מלא על הקצבה החודשית שלו, גם כשהוא זכאי לפטור משמעותי.
מתי אפשר לבצע קיבוע זכויות? בגיל הזכאות — גיל הפרישה על פי חוק (גבר 67; אישה 62, עם עלייה הדרגתית לכיוון 65) או המועד שבו התחלתם לקבל קצבה בפועל, לפי המאוחר מביניהם. מי שאינו מקבל עדיין קצבה — אין לו על מה לבצע קיבוע.
המספרים נכון ל-2026: תקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,430 ₪ בחודש, ושיעור הפטור עומד על 57.5% — כלומר פטור חודשי של עד 5,422 ₪ מהקצבה, שמאחוריו עומדת יתרת הון פטורה של כ-976,000 ₪. שיעור הפטור צפוי לעלות ל-62.5% בשנת 2027 ול-67% החל משנת 2028.
נוסחת הקיזוז — הסיבה שהחלטות של היום שוות הרבה כסף: כל שקל של פיצויים פטורים שמשכתם ב-32 שנות העבודה האחרונות שלפני גיל הזכאות מקזז 1.35 ₪ מיתרת ההון הפטורה, כשהסכום צמוד למדד מיום המשיכה ועד יום הפרישה. משיכה "תמימה" של פיצויים פטורים באמצע הקריירה יכולה לכרסם בפטור העתידי על הפנסיה שלכם הרבה מעבר לסכום שמשכתם. מצד שני, יתרת הון פטורה שנשמרה מאפשרת גם היוון פטור ממס — משיכה חד-פעמית של כספים קצבתיים על חשבון הפטור, בכפוף לתנאים.
ומה הקשר לטופס 161? ישיר לחלוטין: הבחירות שאתם מסמנים בחלק ב' של טופס 161 בכל עזיבת עבודה — משיכת מענק פטור, משיכה כמענק חייב, רצף קצבה או רצף פיצויים — הן שקובעות כמה מיתרת ההון הפטורה תישאר לכם ליום שבו תגישו את טופס 161ד. ואם כבר פרשתם, התחלתם לקבל קצבה ולא הגשתם — לא הכול אבוד: ניתן להגיש גם באיחור ולקבל החזרי מס עד 6 שנים אחורה על המס ששילמתם על הקצבאות.
כל התקרות והמספרים של טופס 161 — מעודכן לשנת 2026
אלה המספרים שקובעים את כל החישובים בטופס. שמרו את הטבלה — היא מתעדכנת מדי שנה:
| נתון | סכום / שיעור (2026) | איפה זה פוגש אתכם בטופס |
|---|---|---|
| תקרת פטור על מענק פרישה | 13,750 ₪ לכל שנת עבודה (או 150% מהמשכורת — הנמוך) | א.13 + ב.1 — קובעת את המענק הפטור המרבי |
| תקרת פטור במענק עקב פטירה | 27,500 ₪ לכל שנת עבודה | פרישה עקב פטירה (טופס 161ב לשאירים) |
| תקרת רצף קצבה ברירת מחדל (סעיף 9(7א)(ז1)) | 405,900 ₪ | א.12 — קובעת אם "שב ואל תעשה" יגרור רצף אוטומטי |
| תקרת שכר להפקדות פיצויים (בכירים) | 45,600 ₪ לחודש (הפקדה חודשית של עד כ-3,800 ₪) | א.10 — מעל התקרה ההפקדות מחויבות במס ("זקיפת שווי") |
| השכר הממוצע במשק | 13,769 ₪ | תקרת רצף פיצויים: חבות פיצויים + 4×שכר ממוצע×ותק |
| תקרת קצבה מזכה | 9,430 ₪ לחודש | קיבוע זכויות (161ד) — הבסיס לפטור על הקצבה |
| שיעור הפטור על קצבה מזכה | 57.5% (עולה ל-62.5% ב-2027 ול-67% מ-2028) | קצבה פטורה של עד 5,422 ₪ בחודש |
| יתרת ההון הפטורה לקיבוע זכויות | כ-976,000 ₪ | ממנה מקוזז פי 1.35 כל שקל פיצויים פטור שנמשך |
| מקדם הקיזוז | 1.35 (צמוד מדד, נבחנות 32 שנות העבודה האחרונות) | ההשלכה ארוכת הטווח של משיכה בפטור |
| פריסת מס על מענק חייב | שנת פריסה לכל 4 שנות ותק, עד 6 שנים | ב.2 + טופס 116ג אצל פקיד השומה |
| החזרת חלק ב' למעסיק | 10 ימי עסקים מהנפקת הטופס | הדדליין החשוב ביותר שלכם |
| ניכוי מס במשיכה ללא טופס 161 / אישורים | מס מרבי — עד 47% | מה שקורה כשלא מסדירים את הטופס |
הסכומים מתעדכנים מדי שנה על ידי רשות המסים. נכונים לשנת המס 2026, לפי פרסומי רשות המסים ולוחות העזר המקצועיים.
דוגמאות מספריות: ככה זה נראה בשקלים
התקרות והנוסחאות נשמעות תיאורטיות — עד שמציבים בהן מספרים. הנה ארבעה חישובים (לפי תקרות 2026) שממחישים בדיוק מה קורה לכסף שלכם.
דוגמה א': שכר נמוך — מנגנון ה-150%
עובד עם שכר של 6,000 ₪, 10 שנות ותק, ומענק פיצויים כולל של 110,000 ₪.
- הפטור לשנה: 6,000 × 150% = 9,000 ₪ (נמוך מהתקרה של 13,750 ₪, ולכן הוא הקובע).
- סך הפטור: 9,000 × 10 שנים = 90,000 ₪.
- יתרה חייבת במס: 110,000 − 90,000 = 20,000 ₪.
מסקנה: גם בשכר נמוך הפטור לא בהכרח מכסה הכול — אבל מנגנון ה-150% הגדיל כאן את הפטור מ-60,000 ₪ (לפי השכר בלבד) ל-90,000 ₪, בכפוף לכך שיש יתרות בפועל שמצדיקות זאת.
דוגמה ב': שכר גבוה — הפטור נתקע בתקרה
עובדת עם שכר של 18,000 ₪, 10 שנות ותק, ומענק כולל של 200,000 ₪.
- 18,000 × 150% = 27,000 ₪ — אבל התקרה עוצרת אותנו ב-13,750 ₪ לשנה.
- סך הפטור: 13,750 × 10 = 137,500 ₪.
- יתרה חייבת במס: 200,000 − 137,500 = 62,500 ₪ (לפי מס שולי, או בפריסה).
מסקנה: מעל שכר של כ-9,167 ₪ התקרה היא הקובעת — ולבעלי שכר גבוה נשאר תמיד רכיב חייב שדורש תכנון (פריסה, רצף קצבה או רצף פיצויים).
דוגמה ג': המחיר האמיתי של המשיכה — הקיזוז
נניח שאותה עובדת מדוגמה ב' משכה את מלוא הפטור: 137,500 ₪.
- קיזוז מיתרת ההון הפטורה: 137,500 × 1.35 = 185,625 ₪.
- יתרת ההון הפטורה בקיבוע זכויות (2026): כ-976,000 ₪ — ירדה לכ-790,000 ₪.
- אובדן קצבה פטורה: 185,625 ÷ 180 (מקדם) = כ-1,031 ₪ לחודש, לכל החיים.
מסקנה: משיכת הפטור היום עלתה לה יותר מ-1,000 ₪ קצבה פטורה בכל חודש של פרישה — את החישוב הזה חובה לעשות לפני שחותמים על חלק ב'.
דוגמה ד': תקרת רצף הפיצויים
עובד עם שכר חבות פיצויים של 18,000 ₪ ו-10 שנות ותק רוצה להעביר הכול לרצף פיצויים.
- חבות הפיצויים: 18,000 × 10 = 180,000 ₪.
- תוספת: 4 × שכר ממוצע במשק (13,769 ₪) × 10 שנים = 550,760 ₪.
- תקרת הרצף: 180,000 + 550,760 = 730,760 ₪.
מסקנה: התקרה נדיבה ורוב העובדים לא יתקרבו אליה — אבל מי שקיבל מענק גדול ממנה, היתרה שמעל התקרה מתחשבנת וממוסה מיידית.
ציר הזמן: כל הדדליינים במקום אחד
ניתוק מוחלט של יחסי העבודה — פיטורים, התפטרות, פרישה לגמלאות או פטירה. מרגע זה המעסיק חייב למלא את חלק א' של טופס 161 ולמסור לכם אותו.
עליכם למלא את חלק ב' (הבחירות שלכם) ולהחזיר את הטופס למעסיק. מי שלא מחזיר — ועומד בתנאי הצבירה והמענקים — ייכנס אוטומטית לרצף קצבה כברירת מחדל.
עיכוב בתשלום מעבר לחודש חושף את המעסיק לפיצויי הלנה. אל תתביישו לעקוב ולדרוש.
המעסיק משלים את חלק ג', שולח את הטופס לפקיד השומה שבו מתנהל תיק הניכויים — ומוסר עותק גם לכם.
אתם מעבירים את הטופס לחברות המנהלות ולחברות הביטוח. שימו לב: בחלופה א' (רצף קצבה ברירת מחדל) מוסרים לקופות רק את עמודים 1 ו-4 של הטופס.
עליכם למצוא מעסיק חדש תוך שנה. לא מצאתם — חובה לדווח לפקיד השומה עד 13 חודשים מיום הפרישה. התחרטתם? עד שנתיים אפשר לחזור מהרצף בלי לאבד את הפטור; אחרי שנתיים תחויבו במס על כל הסכום, כולל החלק שהיה פטור.
הגעתם לגיל הפרישה ואתם מקבלים קצבה (המאוחר מביניהם) — זה הרגע להגיש טופס 161ד ולבצע קיבוע זכויות, כדי לקבל את הפטור ממס על הקצבה.
שילמתם מס מיותר כי לא הגשתם בזמן? ניתן לדרוש החזרי מס עד 6 שנים אחורה.
8 הטעויות הנפוצות בטופס 161 (ואיך להימנע מהן)
הטופס החדש העביר סמכויות רבות למעסיק — ויחד איתן גם הרבה מקומות לטעות. אלה שמונה הטעויות שחוזרות שוב ושוב בשטח, ושכל אחת מהן עולה כסף אמיתי:
- רישום השכר המבוטח בלבד במשכורת החודשית האחרונה (א.6): המשכורת החודשית האחרונה כוללת את מלוא הברוטו — בונוסים, שעות נוספות, הבראה וזקיפות (למעט שווי רכב והחזר הוצאות). מי שרושם רק את השכר הפנסיוני מקטין לעובד את הפטור, לפעמים בעשרות אלפי שקלים.
- מעסיק שמאשר פטור בלי חלק ב' חתום: בטופס הישן זו הייתה פרקטיקה נפוצה — בטופס החדש היא אסורה לחלוטין. בלי חלק ב' מלא וחתום למעסיק אין שום סמכות להעניק פטור; מותר לו רק לנכות מס שולי.
- אי-בקרה על א.10 מול רישומי הקופות: פיצויים שחויבו במס בהפקדה (מעל תקרת 45,600 ₪ ב-2026) חייבים להיות רשומים בקופה בדיוק בסכום הנומינלי שמוסה. פער בין תוכנת השכר לקופה = כפל מס לבכירים, ותיקון מול הקופות אורך חודשים.
- שכחת "פרישה מדומה" (א.11): פיצויים שכבר הומרו לקצבה תוך כדי עבודה חייבים להופיע בטופס. מעסיק ששכח המרה שאישר לפני שנים עלול לשלם השלמת פיצויים כפולה בעזיבה בפועל — תעדו כל אישור המרה.
- הצהרות ב.3 שגויות: עובד שמצהיר "לא ביקשתי רצף פיצויים בעבר" בלי לזכור רצף היסטורי — ומושך את הפטור — הורס את הרצף וגורר חרטה שלא כדין ותאונת מס. בדקו טופסי 161 ואישורי פקיד שומה מפרישות קודמות לפני החתימה.
- בקשת רצף פיצויים ומענק פטור יחד: לא יכול להיות שקל אחד ברצף פיצויים לצד שקל בפטור — רצף פיצויים שולל את הפטור בעזיבה הנוכחית. בקשה משולבת כזו תידחה על ידי הקופות.
- סימון רצף קצבה על כספים הוניים או מזומן: כספי קוד 4 (קופות הוניות מלפני 2008) ומענק במזומן שלא הופקד קודם לקופה קצבתית — פשוט לא יכולים להיכנס לרצף קצבה. אגב, מגיל 60 ולפני העזיבה אפשר "לצבוע מחדש" קוד 4 לקוד 6 ולפתוח את הדלת הזו מראש.
- חזרה לעבודה אצל אותו מעסיק תוך פחות מ-6 חודשים: בלי ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד אין סיום עבודה לצורכי מס — האירוע מבוטל, התקופה מדווחת כחל"ת, וכל הפטורים שנוצלו מתהפכים. אל תסגרו התחשבנות כשחזרה לעבודה על הפרק.
משפחת הטפסים המשלימים: 161ב, 161ג, 161ד, 161ז, 116ג
טופס 161 הוא רק ראש המשפחה. סביבו פועלים כמה טפסים משלימים שכדאי להכיר — כל אחד מהם משרת שלב או תרחיש אחר במסע הפרישה שלכם:
| טופס | מה הוא עושה | מתי תצטרכו אותו |
|---|---|---|
| 161ב | הודעת שאירים על פטירת עובד, המוגשת לפקיד השומה. במקרה פטירה תקרת הפטור על המענק כפולה — 27,500 ₪ לכל שנת עבודה (2026). | כשמשפחה מקבלת מענק פרישה עקב פטירה של עובד. |
| 161ג | הודעה על חזרה (חרטה) מרצף קצבה או מרצף פיצויים. | כשבחרתם רצף ואתם רוצים לצאת ממנו — למשל למשוך את הכספים בכל זאת. |
| 161ד | בקשת קיבוע זכויות — קביעת הפטור ממס על הקצבה לפי סעיף 9א. | בגיל הזכאות, כשאתם מתחילים לקבל קצבה. |
| 161ז | נספח להגשה עצמאית של הבקשות לפקיד השומה, בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים — ואישורי יתרות עדכניים מהקופות אם עברו יותר מ-3 חודשים מהפרישה. | כשהמעסיק אינו מוסמך לתת הנחיות (למשל בעל שליטה, חריגה מהתקרות או בקשות מיוחדות) ואתם פונים לפקיד השומה בעצמכם. |
| 116ג | בקשת פריסת מס על המענק החייב — שנת פריסה אחת לכל 4 שנות ותק, עד 6 שנים. | כשיש לכם מענק חייב גדול ואתם רוצים למתן את מדרגת המס. |
את כל הטפסים מורידים מאתר רשות המסים. נקודת פתיחה טובה: עמוד השירות הרשמי של טופס 161 באתר רשות המסים.
שאלות ותשובות על טופס 161
מה זה טופס 161 ולמה הוא חשוב?
טופס 161 ("הודעה על פרישה מעבודה") הוא טופס של רשות המסים שחובה למלא בכל סיום עבודה שבו נצברו כספי פיצויים או זכויות. הוא מרכז את כל המענקים שעומדים לרשותכם וקובע כמה מס תשלמו עליהם — היום ובגיל הפרישה. בלי טופס 161 הקופות אינן רשאיות לשחרר פיצויים בפטור ממס, ומשיכה בלעדיו תנוכה במס המרבי.
מי ממלא את טופס 161 — המעסיק או העובד?
שניהם, בסדר קבוע: המעסיק ממלא את חלק א' (הנתונים והמענקים), העובד ממלא את חלק ב' (הבחירות שלו לגבי הכספים), והמעסיק סוגר בחלק ג' — מאשר את הבחירות ונותן הנחיות לקופות, או מפנה לפקיד השומה.
מה ההבדל בין טופס 161 החדש לטופס הישן (161א)?
עד סוף 2023 היו שני טפסים נפרדים: 161 של המעסיק ו-161א של העובד. מ-1 בינואר 2024 יש טופס אחד מאוחד בשלושה חלקים. הטופס החדש גם מוסיף סעיפים שלא היו קיימים: פיצויים שחויבו במס בהפקדה (א.10), קצבה טרם פרישה (א.11), רצף קצבה ברירת מחדל (א.12) וטבלת סכומים מרביים (א.13) — ומסמיך את המעסיק לאשר את רוב אירועי הפרישה בלי פקיד שומה.
תוך כמה זמן צריך להחזיר את חלק ב' למעסיק?
תוך 10 ימי עסקים מתאריך הנפקת הטופס. מי שלא מחזיר בזמן ועומד בתנאי סעיף א.12 (צבירות קצבתיות עד 405,900 ₪ ואין מענק במזומן) — ייחשב כמי שביקש רצף קצבה על כל הכספים.
מה קורה אם לא ממלאים את טופס 161 בכלל?
אי אפשר "להעלים" את הטופס — המעסיק מחויב לדווח. אם אתם לא ממלאים את חלק ב': במקרה הטוב תיכנסו לרצף קצבה ברירת מחדל, ובמקרה הפחות טוב תופנו לפקיד השומה, וכל מענק במזומן ינוכה במס שולי מלא ללא פטור. משיכת כספים מהקופות בלי טופס או אישורים — ניכוי מס מרבי של עד 47%.
מה זה רצף קצבה ברירת מחדל?
מנגנון אוטומטי שנכנס לפעולה כשעובד לא מחזיר את חלק ב' בזמן: אם כל כספי הפיצויים שלו נמצאים בקופות קצבתיות והצבירה אינה עולה על 405,900 ₪ (2026), ואין לו מענק במזומן — רואים אותו כמי שביקש להשאיר את כל הכסף בקופות למטרת קצבה. אפשר לחזור מהרצף בכל עת בטופס 161ג, אבל רק על כל הסכום — אין חרטה חלקית.
אפשר להתחרט אחרי שבחרתי רצף קצבה או רצף פיצויים?
כן, בטופס 161ג אצל פקיד השומה — אבל בתנאים: חזרה מרצף קצבה אפשרית בכל עת, על כל הסכום בלבד, כשהפטור נשמר אך היתרה החייבת ממוסה במס שולי בשנת החרטה. חזרה מרצף פיצויים אפשרית עד שנתיים מהפרישה בלי לאבד את הפטור; אחרי שנתיים (ושלא במסגרת פרישה ממעסיק חדש) — המס יחול על כל הסכום, כולל החלק שהיה פטור.
האם כדאי למשוך את הפיצויים בפטור ממס?
תלוי בכם. הפטור נותן כסף נזיל ללא מס עכשיו, אבל כל שקל פטור שנמשך מקזז 1.35 ₪ מיתרת ההון הפטורה שלכם בקיבוע זכויות — כלומר מקטין את הקצבה הפטורה שתקבלו בפרישה. משיכה מקטינה גם את החיסכון הפנסיוני עצמו. למי שזקוק לכסף או צפוי לקצבה נמוכה — הפטור לרוב משתלם; למי שצפוי לקצבה גבוהה — לעיתים עדיף לשמור אותו. מומלץ לחשב לפני שחותמים.
מה תקרת הפטור על פיצויים בשנת 2026?
13,750 ₪ לכל שנת עבודה — או 150% מהמשכורת החודשית האחרונה, לפי הנמוך מביניהם, כפול שנות הוותק. במענק עקב פטירה התקרה כפולה: 27,500 ₪ לכל שנת עבודה.
איך מושכים פיצויים בלי טופס 161?
אפשר לפנות לקופה עם מכתב שחרור מהמעסיק — אבל בלי טופס 161 או אישור פקיד שומה הקופה תנכה מס מרבי (עד 47%), גם אם מגיע לכם פטור מלא. את המס העודף אפשר יהיה לדרוש חזרה רק בדיעבד, בהתחשבנות מול פקיד השומה או בדוח שנתי. השורה התחתונה: כמעט תמיד עדיף להסדיר קודם את הטופס.
האם אפשר להגיש את טופס 161 באופן מקוון?
כן. רשות המסים הפעילה מערכת דיווח 161 מקוונת שבה המעסיק (או מייצג מטעמו) משדר את הדיווח. העובד מקבל עדכון ב-SMS ובדוא"ל, ובאזור האישי שלו נוצרים אישורי ייעוד לקצבה שאותם הוא מעביר לקופות. עובד שמופנה לפקיד השומה יכול להגיש דרך מערכת הפניות המקוונת (מפ"ל) או בזימון תור.
מה הקשר בין טופס 161 לקיבוע זכויות (טופס 161ד)?
קשר ישיר: הבחירות שאתם עושים בטופס 161 בכל עזיבת עבודה קובעות כמה מיתרת ההון הפטורה (כ-976,000 ₪ ב-2026) תישאר לכם ביום שבו תגישו טופס 161ד ותבקשו פטור ממס על הקצבה. משיכות פיצויים בפטור לאורך הקריירה מקוזזות פי 1.35 מהפטור העתידי — ולכן כל טופס 161 הוא בעצם חוליה בתכנון הפרישה שלכם.
לפני שאתם חותמים על חלק ב' — שווה לעבור על המספרים
ראיתם כמה כסף מונח על השולחן בטופס הזה, וכמה קל לאבד אותו בסימון אחד שגוי. אם קיבלתם טופס 161 (או שאתם עומדים לקבל) — נשמח לעבור איתכם על הנתונים, לבדוק את ההשלכות על הפנסיה שלכם ולוודא שאתם מקבלים את ההחלטה הנכונה עבורכם.
דברו איתנו בוואטסאפ — בדיקה ללא עלות 👋