בכל סיום העסקה יש שאלה אחת שמחליטה על הכסף: האם הצבירה בקופה היא כל הפיצויים, או רק תשלום על חשבון? אם חל על ההעסקה סעיף 14, מה שיש בקופה הוא מה שמגיע — לא פחות, אבל גם לא יותר. אם לא חל, המעסיק חייב את ההפרש בין השכר האחרון כפול הוותק לבין מה שנצבר. ההפרש הזה נקרא השלמת פיצויים, ובעובד עם שכר שעלה עם השנים הוא יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
רוב העובדים לא יודעים אם סעיף 14 חל עליהם. רוב המעסיקים הקטנים לא יודעים כמה הם חייבים להשלים. ורוב המדריכים ברשת מסבירים את הסעיף בלי לתת דרך לחשב. במדריך הזה: הסבר בשפה פשוטה, ההבדל בין 8.33% ל-6%, מתי מגיעה השלמה ובכמה, ומחשבון שמקבל את השכר הקובע, את הוותק ואת הצבירה מטופס ההכנה ל-161 — ומחזיר את ההשלמה, את המיסוי ואת הדרך הנכונה לשלם אותה.
התשובה הקצרה
סעיף 14 קובע שההפקדות של המעסיק לרכיב הפיצויים בקופה באות במקום פיצויי הפיטורים. עם סעיף 14 מלא (8.33%): הצבירה בקופה שלכם גם אם התפטרתם, והמעסיק לא צריך להשלים כלום. עם סעיף 14 חלקי (6%): המעסיק חייב להשלים כ-28% מהחבות. בלי סעיף 14: המעסיק חייב את ההפרש המלא בין שכר אחרון × ותק לבין הצבירה. המחשבון מחשב את שלושת המצבים.
מה זה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים — בשפה פשוטה
חוק פיצויי פיטורים אומר דבר פשוט: עובד שפוטר אחרי שנת עבודה זכאי לפיצויים בגובה משכורת אחרונה × שנות ותק. הבעיה של המעסיק היא שהוא לא יודע מה תהיה המשכורת האחרונה בעוד עשר שנים, ולכן לא יודע כמה לשמור בצד. הבעיה של העובד היא שאם הוא מתפטר, ברוב המקרים הוא לא זכאי לפיצויים בכלל.
סעיף 14 פותר את שתי הבעיות בבת אחת. הוא קובע שאם המעסיק מפקיד באופן שוטף לקופת גמל או לקרן פנסיה לפי הסדר שאושר על ידי שר העבודה, ההפקדות באות במקום הפיצויים. המעסיק "קונה" את השקט: הוא הפקיד את חלקו בזמן אמת, על השכר של אותו חודש, וזהו — לא משנה כמה השכר יעלה אחר כך, ולא משנה מה יעשה שוק ההון עם הכסף. העובד מקבל בתמורה משהו שהחוק לא נתן לו: הפיצויים שייכים לו גם אם התפטר, והמעסיק לא יכול לקחת אותם בחזרה.
מאז שנכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיה חובה, סעיף 14 חל אוטומטית על הפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים לפי הצו (6% מהשכר). לכן, כמעט כל שכיר בישראל נמצא תחת סעיף 14 לפחות באופן חלקי, גם אם מעולם לא חתם על שום מסמך. השאלה היא רק על איזה אחוז, ומאיזה תאריך.
8.33% מול 6%: שני סוגי סעיף 14 שמשנים את התוצאה
הפיצויים המלאים לפי חוק הם משכורת לשנה, כלומר 8.33% מהשכר בכל חודש (1 ÷ 12). לכן "סעיף 14 מלא" הוא הפקדה של 8.33% לרכיב הפיצויים. אבל צו פנסיה חובה מחייב את המעסיק להפקיד רק 6% לפיצויים, וסעיף 14 חל על ה-6% האלה בלבד. 6% מתוך 8.33% הם 72% — ומכאן המספר שכולם מכירים:
| בלי סעיף 14 | סעיף 14 חלקי (6% = "72%") | סעיף 14 מלא (8.33% = "100%") | |
|---|---|---|---|
| מה בקופה | תשלום על חשבון הפיצויים | 72% מהפיצויים — סופי | כל הפיצויים — סופי |
| השלמה בפיטורים | שכר אחרון × ותק − צבירה | 28% × שכר אחרון × ותק (2.33% לכל חודש) | אין |
| בהתפטרות | ככלל לא זכאי; המעסיק רשאי לדרוש את ההפקדות בחזרה רק אם ההסכם או הפוליסה מאפשרים זאת (סעיף 26 לחוק) | ה-72% שבקופה — של העובד. ההשלמה (28%) — רק בפיטורים | הכול של העובד |
| עליית שכר | המעסיק משלים לפי השכר האחרון על כל הוותק | רק ה-28% מחושבים לפי השכר האחרון | לא משנה — כל חודש נסגר בזמנו |
| תשואה בקופה | רווח או הפסד — של המעסיק (מקוזז מההשלמה) | על ה-72% — של העובד | של העובד |
| מי נפוץ בו | הסכמים ישנים, מגזר ציבורי, ביטוחי מנהלים ותיקים | ברירת המחדל של פנסיה חובה | הייטק, חברות גדולות, ביטוחי מנהלים |
יש גם מצב רביעי, נפוץ מאוד: סעיף 14 שהתחיל באמצע. עובד שהתחיל בלי הסדר, ואחרי כמה שנים המעסיק החתים אותו (או שהמעסיק עלה ל-8.33%). התקופה שלפני מחושבת בלי סעיף 14, התקופה שאחרי — איתו. המחשבון למטה יודע לפצל.
מי מרוויח ומי מפסיד מסעיף 14
סעיף 14 הוא עסקה, ולכל צד יש בה משהו לקבל ומשהו לוותר עליו:
| העובד מרוויח | העובד מוותר | |
|---|---|---|
| זכאות | הפיצויים שלו גם בהתפטרות, גם אחרי שנה אחת | על השלמה לפי השכר האחרון (בחלק שתחת הסעיף) |
| כסף | התשואה על הכסף שלו; אין תלות ביכולת המעסיק לשלם ביום הפיטורים | אם הקופה הפסידה — ההפסד שלו; אם השכר קפץ — הפער לא מושלם |
| מס ופנסיה | הכסף בקופה לקצבה (קוד 6) — פתוח לרצף קצבה ולמשיכה בפטור | — |
כלל אצבע: עובד צעיר ששכרו צפוי לעלות מהר מפסיד מסעיף 14 מלא בפיטורים (הפער בין השכר ההתחלתי לאחרון לא יושלם), אבל מרוויח ממנו בכל תרחיש אחר — התפטרות, מעבר עבודה, מעסיק שקרס. עובד ותיק ששכרו יציב כמעט לא מרגיש הבדל. ומעסיק — כמעט תמיד מעדיף סעיף 14 מלא: זה הופך התחייבות לא ידועה להוצאה חודשית ידועה, ומונע את המשא ומתן על ההשלמה ביום שהעובד עוזב.
לא בטוחים אם סעיף 14 חל עליכם, ועל איזה חלק?
שלחו לי תלוש שכר ואת הסכם העבודה (או רק את התלוש). אגיד לכם תוך יום מה מצבכם, אם מגיעה לכם השלמה ובכמה. ללא עלות.
השלמת פיצויים: מתי המעסיק חייב להשלים וכמה
השלמת פיצויים היא ההפרש בין מה שהחוק קובע לבין מה שיש בקופה. הנוסחה תלויה במצב סעיף 14:
סעיף 14 חלקי (6%): השלמה = שכר קובע × שנות ותק × 28%
סעיף 14 מלא (8.33%): השלמה = 0
שלוש הערות שקובעות את התוצאה בפועל:
- "שכר קובע" הוא השכר הקובע לפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים — שכר יסוד ותוספות קבועות, בלי שעות נוספות ובונוסים, ובעובד שעתי לפי ממוצע השעות × התעריף האחרון. אם אתם לא בטוחים מה המספר, מחשבון השכר הקובע מחשב אותו מהתלושים.
- "צבירה" היא רכיב הפיצויים בלבד, כולל הרווחים. לא התגמולים, לא כל הקופה. את המספר לוקחים מטופס ההכנה ל-161 (ראו למטה).
- אם הצבירה גבוהה מהחבות (בלי סעיף 14) — העודף שייך עקרונית למעסיק, אבל החזרתו מקופה לקצבה מוגבלת בסעיף 26 לחוק ותלויה בתנאי הפוליסה או ההסכם. זה קורה כשהשכר ירד או כשהקופה עשתה תשואה יפה. עם סעיף 14 — העודף של העובד, תמיד.
ואיך מגיעים ל-28%? המעסיק הפקיד 6% מהשכר של כל חודש, במקום 8.33%. החוסר הוא 2.33% לכל חודש — כלומר 2.33 ÷ 8.33 = 27.97% מהפיצויים המלאים, מחושב לפי השכר האחרון (כי על החלק הזה סעיף 14 לא חל). אלה ה-28% המפורסמים.
טופס הכנה ל-161: איפה רואים כמה באמת יש בקופה
לפני שהמעסיק ממלא את טופס 161, הוא צריך לדעת מה יש בכל קופה. לשם כך כל קרן פנסיה, חברת ביטוח וקופת גמל מפיקה "טופס הכנה ל-161" (יש שקוראים לו "טופס עזר ל-161" או "אישור יתרות לצורך 161"). הסוכן או המעסיק מבקש אותו מהקופה, והוא מפרט:
- צבירת רכיב הפיצויים ליום הסיום, כולל רווחים — זה המספר שנכנס למחשבון ולסעיף א'9 בטופס.
- קוד המשלם — קוד 6 (קופה לקצבה, כמעט כל הכספים מאז 2008) או קוד 4 (כספים הוניים ישנים, שחוסמים רצף קצבה).
- פיצויים שחויבו במס בהפקדה (לבעלי שכר גבוה מהתקרה) — שורה נפרדת, סעיף א'10.
- תאריך הפקדה ראשון ואחרון — עוזר לזהות תקופות חסרות.
- בפוליסות ותיקות: "פיצויים למס" מול "פיצויים למעסיק" — לטופס 161 רושמים את הפיצויים למס.
⚠️ הטעות של המעסיק הפרטי: להסתכל על "סך הצבירה" בקופה (למשל 11,269 ש"ח) ולחשוב שזה הפיצויים. סך הצבירה כולל תגמולי עובד ומעסיק. הפיצויים בדוגמה הזאת היו 3,702 ש"ח בלבד. השוואה של החבות מול המספר הלא נכון תגיד "יש עודף" כשבפועל חסרה השלמה — או להפך.
המחשבון: חבות המעסיק מול הצבירה בקופה והשלמת הפיצויים
הזינו את השכר הקובע, את תאריכי ההעסקה, את מצב סעיף 14 ואת צבירת הפיצויים מטופס ההכנה ל-161. המחשבון מחזיר את החבות המלאה לפי חוק, את ההשלמה שהמעסיק חייב, את הסכום הכולל שהעובד מקבל, ואת השלכות המס — כולל כמה מההשלמה אפשר להפקיד לקופה בלי מס, ואיך זה משפיע על רצף קצבה.
1. השכר והוותק
עובד שעתי או עם עמלות? חשבו קודם את השכר הקובע במחשבון השכר הקובע לעובד שעתי והזינו כאן את התוצאה.
2. סעיף 14
3. הצבירה בקופה (מטופס ההכנה ל-161)
4. מיסוי (אופציונלי)
תקרות (מתעדכנות מדי שנה)
החישוב מבוסס על חוק פיצויי פיטורים, האישור הכללי לפי סעיף 14, צו ההרחבה לפנסיה חובה וסעיפים 3(ה3) ו-9(7א) לפקודת מס הכנסה. התוצאות להמחשה בלבד ואינן מהוות ייעוץ. הזכאות לפיצויים, ההסדר החל ותנאי ההסכם נבדקים לגופו של מקרה.
המחשבון הראה השלמה — ואתם לא בטוחים מה עושים עם זה?
שלחו לי את המספרים ואת טופס ההכנה ל-161. אבדוק אם ההשלמה מחושבת נכון, איך כדאי לקבל אותה (מזומן או קופה), ומה זה עושה לפטור ממס שלכם. ללא עלות.
שלוש דוגמאות מהשטח
1. עובדת משק בית אצל מעסיק פרטי — שלוש תשובות לאותם נתונים
שלוש שנים וחודשיים, שכר משתנה של כ-1,100–1,350 ש"ח בחודש, המעסיק הפריש לפנסיה כחוק. טופס ההכנה ל-161 מראה 3,702 ש"ח ברכיב הפיצויים (סך הקופה כולה: 11,269 ש"ח — אבל זה כולל תגמולים). השכר הקובע לפי ממוצע השעות: כ-1,185 ש"ח. החבות המלאה: 1,185 × 3.18 = כ-3,760 ש"ח. ועכשיו התשובה תלויה בהסדר:
- המעסיק הפקיד 8.33% לפי צו פנסיה חובה (וזה מה שהצבירה כאן מעידה עליו: 3,702 מתוך 3,760) — סעיף 14 חל על מלוא ההפקדה, אין השלמה, והעובדת מקבלת את הצבירה גם אם עזבה מיוזמתה.
- המעסיק הפקיד 6% בלבד — סעיף 14 חל על ה-72%, ובפיטורים מגיעה השלמה של 28% × 3,760 = כ-1,050 ש"ח.
- אין הסדר סעיף 14 בכלל (למשל הפקדה לקופה שלא לפי הצו) — ההשלמה היא ההפרש בין 3,760 ל-3,702: כ-60 ש"ח.
המספרים קטנים, אבל המנגנון זהה אצל מנהל עם 30,000 ש"ח בחודש — ושם ההבדל בין שלוש התשובות הוא עשרות אלפי שקלים.
2. איש מכירות — סעיף 14 על 6%, ושכר שקפץ
כמעט שמונה שנים, התחיל ב-12,000 ש"ח וסיים ב-25,000 ש"ח כולל עמלות (השכר הקובע כולל ממוצע עמלות 12 חודשים). הצבירה בקופה: 118,000 ש"ח. החבות המלאה לפי השכר האחרון: 25,000 × 7.84 = כ-195,900 ש"ח. עם סעיף 14 על 6%, המעסיק חייב להשלים 28% מזה — כ-54,850 ש"ח. העובד מקבל 118,000 + 54,850 = כ-172,850 ש"ח, כ-23,000 ש"ח פחות מהחבות התיאורטית — זה מחיר סעיף 14 כשהשכר עולה. בלי סעיף 14 היה מגיע לו כ-195,900, אבל רק בפיטורים; בהתפטרות — כלום.
3. הייטקיסט — סעיף 14 מלא (8.33%) מהיום הראשון
שמונה שנים ושמונה חודשים, שכר קובע 32,000 ש"ח, צבירה 214,000 ש"ח. אין השלמה: מה שבקופה הוא הפיצויים, גם אם התפטר כדי לעבור לחברה אחרת. החבות התיאורטית לפי השכר האחרון (32,000 × 8.67 = כ-277,500) לא רלוונטית. מה שכן רלוונטי: תקרת הפטור (13,750 × 8.67 = כ-119,200 ש"ח), מה שמשאיר כ-94,800 ש"ח חייבים במס — ולכן ההחלטה האמיתית שלו היא לא על ההשלמה אלא על רצף קצבה מול משיכה.
איך משלמים השלמה: מזומן או הפקדה לקופה?
כשיש השלמה, למעסיק יש שתי דרכים לשלם אותה, ולכל אחת השלכה שונה על טופס 161 ועל המס:
| השלמה במזומן (בתלוש האחרון) | השלמה בהפקדה לקופה | |
|---|---|---|
| קוד בטופס 161 | קוד משלם 1 (המעסיק) | קוד משלם 6 (קופה לקצבה) |
| רצף קצבה | לא אפשרי על הסכום הזה; מבטל גם את רצף הקצבה האוטומטי על כל הטופס | אפשרי, כולל ברירת המחדל |
| מס בהפקדה | — | אין, עד תקרת ההשלמה (שכר עד התקרה × ותק − צבירה). מעבר לכך — הפקדה חייבת (סעיף א'10) |
| פטור במשיכה | נכלל במענק הפרישה — הפטור חל כרגיל | נכלל במענק הפרישה — הפטור חל כרגיל |
| מתי לבצע | עם גמר החשבון | לפני הוצאת טופס 161 — אחרת הסכום לא יופיע בטופס ההכנה |
ההמלצה של מי שמכיר את הטופס מבפנים חד-משמעית: אם העובד לא צריך את הכסף במזומן, ההשלמה נכנסת לקופה לפני שסוגרים את ה-161. ברגע שהטופס יצא עם קוד 1, אי אפשר "לצבוע" את הכסף מחדש. ומעסיק שמשלם במזומן כשלא היה חייב פוגע לעובד באפשרות שאולי הכי חשובה לו בפרישה — לייעד את הפיצויים לקצבה בלי לשלם עליהם מס עכשיו.
💡 פיצויים מוגדלים הם סיפור אחר. מעסיק שמשלם "12 משכורות" או "מצנח זהב" מעבר לחבות החוקית — החלק שמעל החבות אינו "השלמה" ולא ניתן לייעד אותו לרצף קצבה גם אם יופקד לקופה. הוא נכלל במענק הפרישה לצורך הפטור, וכל מה שמעל הפטור חייב במס (או ברצף פיצויים, עד תקרה). המחשבון עוסק בהשלמה לחבות החוקית בלבד.
מועדים והלנת פיצויים
המעסיק חייב לשלם את הפיצויים (וההשלמה) תוך 15 ימים ממועד סיום העבודה, למסור לקופה מכתב שחרור, ולמסור לעובד את טופס 161 עד ה-15 בחודש שלאחר הסיום. פיצויים ששולמו באיחור נחשבים "פיצויים מולנים": איחור של 16 עד 30 יום גורר הפרשי הצמדה, ומעבר ל-30 יום בית הדין רשאי לפסוק פיצויי הלנה של עד 20% לחודש (בפועל בתי הדין מפחיתים לרוב כשהאיחור נובע ממחלוקת כנה). מעסיק שמחכה "עד שהעובד יחזיר את חלק ב' של הטופס" לא נהנה מהגנה — הכספים בקופה משוחררים בהודעת המעסיק, וההשלמה היא חוב לכל דבר.
מהצד של העובד: את חלק ב' בטופס 161 מחזירים למעסיק תוך 10 ימי עסקים, ואת הבחירה מול רשות המסים משלימים תוך שלושה חודשים — אחרת המערכת בוחרת בשבילכם רצף קצבה. פרטים במדריך טופס 161.
איך יודעים אם סעיף 14 חל עליי — ארבע בדיקות
- הסכם העבודה. חפשו "סעיף 14", "האישור הכללי" או "הפקדות המעסיק יבואו במקום פיצויי פיטורים". אם המעסיק החתים אתכם תוך שלושה חודשים מתחילת העבודה, ההסדר חל מהיום הראשון; אם מאוחר יותר — מיום החתימה.
- תלוש השכר. שורת "הפרשת מעסיק לפיצויים": 6% = הסדר פנסיה חובה (סעיף 14 על 72%); 8.33% = סעיף 14 מלא (כמעט תמיד, אם הסכם העבודה מזכיר אותו).
- סוג הקופה. בקרן פנסיה חדשה, פוליסה או קופת גמל שנפתחו לאחר תחילת פנסיה חובה — ההפקדות לפי הצו הן תחת סעיף 14 אוטומטית. בביטוחי מנהלים ותיקים ובהסכמים קיבוציים ישנים — תלוי במסמכים.
- תקופות שונות. החלפתם קופה? עליתם מ-6% ל-8.33%? חתמתם על הסדר באיחור? כל מעבר כזה מייצר "לפני" ו"אחרי" עם חישוב נפרד של החבות וההשלמה (המחשבון יודע לפצל).
חמש טעויות שרואים כל שבוע
- להשוות את החבות ל"סך הצבירה" בקופה במקום לרכיב הפיצויים בלבד. תגמולים הם לא פיצויים.
- לחשב 28% על הצבירה במקום על החבות (שכר אחרון × ותק). ההשלמה מחושבת לפי השכר האחרון, לא לפי מה שהופקד.
- להניח שסעיף 14 "מוחק" את הזכאות. הוא מחליף את אופן התשלום, לא את הזכות — ולרוב מרחיב אותה (גם בהתפטרות).
- לשלם השלמה במזומן ואז לגלות שהעובד רצה רצף קצבה. להפקיד לקופה לפני ה-161.
- לחשב את הוותק בשנים שלמות. 7 שנים ו-10 חודשים הם 7.83, וההשלמה מחושבת על השבר גם כן.
שאלות נפוצות
מה זה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?
סעיף בחוק שקובע שהפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים בקופת גמל או בקרן פנסיה, לפי הסדר שאושר על ידי שר העבודה, באות במקום פיצויי הפיטורים. המשמעות: מה שנצבר בקופה הוא הפיצויים, המעסיק לא צריך להשלים לפי השכר האחרון (בחלק שתחת ההסדר), והכסף שייך לעובד גם אם התפטר.
מה ההבדל בין סעיף 14 על 6% לסעיף 14 על 8.33%?
8.33% הם פיצויים מלאים (משכורת לשנה). מי שמופקדים לו 8.33% תחת סעיף 14 לא זכאי לשום השלמה. מי שמופקדים לו 6% (ברירת המחדל של פנסיה חובה) מכוסה ב-72% מהפיצויים, ובפיטורים המעסיק חייב להשלים את ה-28% הנותרים לפי השכר האחרון כפול הוותק.
איך מחשבים השלמת פיצויי פיטורים?
בלי סעיף 14: שכר קובע אחרון × שנות ותק, פחות צבירת רכיב הפיצויים בקופה (כולל רווחים). עם סעיף 14 על 6%: שכר קובע × ותק × 28%. עם סעיף 14 מלא: אין השלמה. אם ההסדר התחיל באמצע התקופה, מחשבים כל תקופה בנפרד. המחשבון במאמר עושה את החישוב.
אם התפטרתי — האם אני מקבל את הפיצויים שבקופה?
אם חל סעיף 14, כן — הצבירה ברכיב הפיצויים שלכם בכל מקרה (ההשלמה של 28%, אם רלוונטית, מגיעה רק בפיטורים או בהתפטרות שדינה כפיטורים). אם לא חל סעיף 14 ואין זכאות לפיצויים, המעסיק רשאי לדרוש את ההפקדות בחזרה רק אם ההסכם או הפוליסה מאפשרים זאת — סעיף 26 לחוק מגביל החזרת כספים מקופה לקצבה.
מה זה טופס הכנה ל-161?
אישור יתרות שכל גוף מנהל מפיק למעסיק לפני מילוי טופס 161. הוא מפרט את צבירת רכיב הפיצויים ליום הסיום, את קוד המשלם (4 או 6), הפקדות שחויבו במס ותאריכי הפקדה. המספר "צבירת פיצויים" בטופס הזה הוא מה שמזינים למחשבון ולסעיף א'9 בטופס 161.
האם ההשלמה פטורה ממס?
ההשלמה היא חלק ממענק הפרישה, ולכן חל עליה אותו פטור: 150% מהמשכורת החודשית האחרונה עד התקרה, כפול שנות הוותק — על כלל הפיצויים (צבירה + השלמה). מה שמעל הפטור חייב במס שולי, אלא אם ייועד לרצף קצבה, לרצף פיצויים או ייפרס. השלמה שמופקדת לקופה עד תקרת ההשלמה אינה ממוסה בהפקדה.
המעסיק שילם לי השלמה במזומן. אפשר להעביר אותה לרצף קצבה?
לא. כסף שיצא במזומן (קוד משלם 1) לא ניתן לייעד לרצף קצבה, וקיומו בטופס גם מבטל את רצף הקצבה האוטומטי על שאר הכספים. הדרך היחידה הייתה להפקיד את ההשלמה לקופה לפני הוצאת טופס 161. לכן חשוב לדבר עם המעסיק לפני גמר החשבון.
מעסיק פרטי (עוזרת בית, מטפלת) — האם סעיף 14 חל?
אם המעסיק הפקיד לקרן פנסיה לפי צו פנסיה חובה, ההפקדות לרכיב הפיצויים (6%) הן תחת סעיף 14 אוטומטית, והוא חייב להשלים 28% בפיטורים. אם הפקיד 8.33% — אין השלמה. אם לא הפקיד כלל — חייב את הפיצויים המלאים במזומן, בנוסף לחוב הפנסיוני.
מעסיקים: רוצים לסגור את גמר החשבון נכון בפעם הראשונה?
אעבור איתכם על החבות, על ההשלמה, על הדרך הנכונה להפקיד אותה ועל מילוי טופס 161 — כך שהעובד יקבל את מה שמגיע לו ואתם לא תקבלו מכתב מעורך דין. שלחו הודעה.
מדריכים נוספים שיעזרו לכם
- חישוב פיצויים לעובד שעתי — מחשבון שכר קובע לפיצויים ולטופס 161
- טופס 161 — המדריך המלא: כל הסעיפים והסימולטור
- פוטרת או התפטרת? מתי חייבים פנייה לפקיד השומה
- מעבר בין משרדי ממשלה וטופס 161 — האם זו תקופת העסקה אחת?
- לקראת גיל הפרישה: איך למקסם את הפטור ממס
- למה עובדי הייטק בוחרים ניהול פנסיוני אישי
- קופות פנסיוניות בישראל — ניוד, איחוד והחלטות חכמות
המידע במאמר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או שיווק פנסיוני המותאם אישית. תקרות הפטור וההפקדה מתעדכנות מעת לעת; הזכאות לפיצויים, תחולת סעיף 14 וגובה ההשלמה תלויים בהסכם העבודה, בהסדר הפנסיוני ובנסיבות סיום ההעסקה. לפני כל החלטה יש לוודא את הנתונים ולהתייעץ עם בעל רישיון.
אהבתם את המאמר? הוסיפו אותנו כמקור מועדף בגוגל