מס אמריקאי על פנסיה, קרן השתלמות וגמל בישראל: המדריך המלא לבעלי אזרחות אמריקאית

למה בכלל יש בעיה? מיסוי אזרח אמריקאי מתחיל באזרחות

ארה"ב היא כמעט המדינה היחידה בעולם שממסה את אזרחיה על בסיס אזרחות ולא על בסיס תושבות. המשמעות: מי שמחזיק דרכון אמריקאי או גרין קארד – גם אם נולד, גדל ועובד בישראל ומעולם לא התגורר בארה"ב – מחויב לדווח לרשות המסים האמריקאית (IRS) על כלל הכנסותיו העולמיות, מדי שנה.

ומה עם אמנת המס בין ישראל לארה"ב? כאן מסתתרת ההפתעה הגדולה. האמנה כוללת סעיף שנקרא Saving Clause, שקובע שארה"ב רשאית למסות את אזרחיה כאילו האמנה לא קיימת כלל. כלומר, גם כשהאמנה מעניקה הגנה לתושבי ישראל – היא ברוב המקרים לא מגנה על אזרחים אמריקאים שגרים בישראל. ההגנות האמיתיות מגיעות דווקא מהדין הפנימי האמריקאי (כמו סעיף 402b שנפגוש בהמשך) וממנגנון זיכויי המס הזר.

התוצאה בשטח: מוצרי החיסכון שהמדינה מעודדת ישראלים לחסוך בהם – קרן השתלמות עם פטור ממס, קופת גמל להשקעה עם קצבה פטורה, תיקון 190 עם מס מופחת – נראים בעיני ה-IRS אחרת לגמרי. הטבת מס ישראלית אינה מחייבת את האמריקאים, ומה שפטור כאן עלול להיות ממוסה שם בשיעורים דרקוניים.

מה זה PFIC? המלכודת שכל אזרח אמריקאי בישראל חייב להכיר

PFIC – Passive Foreign Investment Company ("חברת השקעות פסיבית זרה") הוא סיווג בקוד המס האמריקאי שנועד למנוע מאזרחים אמריקאים לדחות מס דרך השקעות מחוץ לארה"ב. הבעיה? ההגדרה רחבה כל כך, שהיא תופסת בפועל כמעט כל מוצר השקעה ישראלי:

• קרנות נאמנות ישראליות (כולל קרנות כספיות!)
• קרנות סל ותעודות סל שאינן אמריקאיות (כולל קרנות איריות פופולריות)
• קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון
• תיקים מנוהלים המחזיקים קרנות זרות
• קופות גמל, השתלמות ופנסיה של עצמאים (ללא הגנת מעסיק)

ומה קורה כשמוצר מסווג כ-PFIC? שלוש מכות במקביל:

1. שיעור מס מקסימלי: הרווחים ממוסים לפי מדרגת המס השולי הגבוהה ביותר – 37% ואף עד 41% אפקטיבית – ולא לפי שיעורי מס רווחי הון מוטבים.
2. ריבית פיגורים מצטברת: ה-IRS מתייחס לרווח כאילו "נדחה" לאורך שנות ההחזקה ומחייב ריבית שנתית מצטברת על כל שנה. בהחזקה של 15–20 שנה, המס והריבית עלולים לחצות 100% מהרווח ולנגוס בקרן עצמה.
3. אין קיזוז הפסדים: הרווח מחושב במונחים דולריים היסטוריים, ללא התחשבות באינפלציה – והפסדים מנייר אחר לא מתקזזים.

פנסיה אזרח אמריקאי: קרן פנסיה בין שכיר לעצמאי

איך ה-IRS מתייחס לקרן הפנסיה הישראלית שלכם? התשובה תלויה כמעט לחלוטין בשאלה אחת: האם הקרן נפתחה בחסות מעסיק?

שכירים: הגנת סעיף 402b

קרן פנסיה שנפתחה דרך המעסיק מסווגת בדין האמריקאי כ-Non-qualified Employee Trust תחת סעיף 402b לקוד המס. המשמעות המעשית: הקרן מוגנת מסיווג PFIC ומנאמנות זרה במהלך שנות הצבירה – וזו הגנה קריטית. עם זאת, ה-IRS אינו מכיר בדחיית המס הישראלית, ובקרב רואי החשבון קיימות שתי גישות דיווח:

• דיווח שוטף (הגישה הרווחת והבטוחה): הפקדות המעסיק מדווחות מדי שנה כהכנסת עבודה. היתרון – נבנה "בסיס מס" (Basis) גבוה שמקטין דרמטית את המס האמריקאי בעת המשיכה בפרישה. ברוב המקרים המס בפועל נספג בזיכוי המס הזר מישראל או בניכוי הסטנדרטי.
• דחיית הדיווח למועד המשיכה: לא מדווחים בשוטף, ומשלמים מס על כל הצבירה (הפקדות + רווחים) בפרישה. הסיכון – פדיון גדול מקפיץ למדרגת מס גבוהה, וזיכויי המס מישראל לא תמיד מספיקים לכסות את החבות.

עצמאים: חשיפה מלאה

לעצמאי אין מעסיק – ולכן אין הגנת 402b. קרן הפנסיה של עצמאי חשופה לסיווג כנאמנות זרה (Foreign Grantor Trust) המחייבת טפסי 3520/3520-A עם קנס אוטומטי של $10,000 על אי-הגשה, ולחוקי ה-PFIC על הרווחים בקרן. בהמשך המדריך – הפתרון המרכזי לעצמאים: ניהול אישי (IRA).

קרן השתלמות אזרח אמריקאי: "מלכת הפטורים" שהופכת למלכודת

קרן השתלמות היא המוצר האהוב על החוסך הישראלי – פטור מלא ממס רווחי הון אחרי 6 שנים. אבל בעיני ה-IRS, הפטור הישראלי פשוט לא קיים. כל שקל רווח בקרן ההשתלמות הוא הכנסה החייבת במס אמריקאי.

קרן השתלמות לשכיר

• בשוטף: הקרן נהנית מהגנת סעיף 402b מפני PFIC (נפתחה בחסות המעסיק). הפרשות המעסיק מדווחות כהכנסה שוטפת בטופס 1040.
• מלכודת החרגת השכר: מי שמשתמש בטופס 2555 (החרגת הכנסת עבודה – FEIE) לא יכול להחריג את הפרשות המעסיק לקרנות הסוציאליות – הן חייבות במס, אם כי לרוב נבלעות בניכוי הסטנדרטי או בזיכוי המס הזר.
• בפדיון: הרווח שנצבר חייב במס אמריקאי מלא. החישוב נעשה במונחים דולריים היסטוריים – שער ההפקדה מול שער הפדיון – ופדיון חד-פעמי גדול עלול להקפיץ מדרגת מס. תכנון נכון (למשל משיכה מדורגת על פני כמה שנים) חוסך הרבה כסף.

קרן השתלמות לעצמאי

ללא הגנת מעסיק, קרן השתלמות מנוהלת רגילה של עצמאי היא PFIC לכל דבר ואף חשופה לסיווג כנאמנות זרה. הפתרון היחיד לעצמאי שרוצה ליהנות מהטבות קרן ההשתלמות: מסלול בניהול אישי (IRA) שבו רוכשים אך ורק ניירות ערך אמריקאיים (כמו VOO או VTI). אגב, לעצמאים יש סיבות נוספות להפקיד לקרן השתלמות גם מעל התקרה – ריכזנו אותן במדריך נפרד.

קופת גמל ותיקון 190: מוצר הדגל הישראלי שאסור לאזרח אמריקאי

קופת גמל רגילה לשכיר

דינה כדין קרן פנסיה של שכיר: הגנת 402b מפני PFIC, לצד חובת דיווח על הפקדות המעסיק או על הרווחים לפי הגישה שנבחרה.

תיקון 190 – מלכודת דבש

תיקון 190 הוא אחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל לגיל השלישי: מס נומינלי מופחת של 15% במשיכה הונית אחרי גיל 60, או קצבה חודשית פטורה ממס לכל החיים. אבל עבור אזרח אמריקאי, זו עסקה גרועה במיוחד:

• אין הגנת מעסיק: ההפקדה עצמאית ופרטית – ה-IRS רואה חשבון השקעות פרטי לכל דבר, ללא הגנת 402b.
• סיווג PFIC: הקופות משקיעות בקרנות נאמנות מקומיות ובנכסים זרים – מיסוי פדרלי של עשרות אחוזים + ריבית פיגורים.
• הטבות המס הישראליות מתאדות: ה-15% הנומינלי והקצבה הפטורה אינם מוכרים בארה"ב. במקום 15% – תשלמו ל-IRS לפי מדרגות מלאות.
• מלכודת הקצבה: המרה לקצבה חודשית עלולה לחייב הגשת 12 טפסי 8621 בשנה (טופס לכל תשלום קצבה!) – סיוט בירוקרטי שהופך את המהלך לבלתי מעשי.

קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון: ה-Big No No

אם יש שני מוצרים שכמעט כל מומחה למיסוי אמריקאי יגיד עליהם "פשוט לא" – אלו הם. שניהם מוצרי חיסכון פרטיים לחלוטין, ללא מעורבות מעסיק, ולכן PFIC מובהק ללא שום הגנה:

• קופת גמל להשקעה: ההטבה המרכזית – קצבה פטורה ממס אחרי גיל 60 – היא בדיוק המקום שבו ה-IRS מכה: הוא לא מכיר בפטור, ימסה את הקצבה בשיעור מלא ויוסיף ריבית על עשרות שנות צבירה. גם חובת דיווח שנתית בטופס 8621 חלה כששווי נכסי ה-PFIC עולה על $25,000 ליחיד (או $50,000 לזוג).
• פוליסת חיסכון (פוליסה פיננסית): למרות העטיפה הביטוחית, ה-IRS לא רואה כאן ביטוח חיים עם דחיית מס אלא חברת השקעות פסיבית זרה. אותן חבויות PFIC, אותם טפסים.

דוגמה מספרית: כמה באמת עולה ההבדל?

נניח הפקדה של 50,000 ₪ שצמחה אחרי 15 שנה ל-100,000 ₪ (רווח של 50,000 ₪, בהנחת שער דולר ואינפלציה יציבים):

כמעט מחצית מהרווח נמחקת – ובהחזקות ארוכות מ-20 שנה, המס והריבית עלולים לעלות על הרווח כולו. מי שבכל זאת רוצה ליהנות ממוצרים אלו במשפחה – הפתרון הנפוץ הוא רישום על שם בן/בת הזוג שאינם אזרחים אמריקאים (מחשבון עו"ש נפרד על שמם בלבד).

ביטוח מנהלים לאזרח אמריקאי

ביטוח מנהלים מתנהג בעיני ה-IRS כמו קרן פנסיה וקופת גמל לתגמולים:

• שכיר: הגנת 402b מפני PFIC. הפקדות המעסיק לתגמולים ולפיצויים מדווחות כהכנסה שוטפת, ובפדיון או בקצבה – מרכיב הרווח חייב במס אמריקאי עם זיכוי על המס ששולם בישראל.
• עצמאי או פוליסה פרטית: ללא הגנת מעסיק – חשיפה לסיווג כנאמנות זרה ו-PFIC, בדומה לפוליסת חיסכון.

טבלת סיכום: כל מוצר פנסיוני מול ה-IRS

🧮 מחשבון: כמה עולה לכם מלכודת ה-PFIC?

הזינו סכום, תקופה ותשואה – והשוו כמה יישאר ביד לחוסך ישראלי רגיל מול אזרח אמריקאי שמחזיק את אותו מוצר כ-PFIC (למשל קופת גמל להשקעה או קרן נאמנות ישראלית).

🚦 בודק הסיכון האישי: המוצר שלכם ירוק, כתום או אדום?

חובות דיווח לאזרח אמריקאי בישראל: FBAR, FATCA, 8938, 8621, 3520 – וטופס W-9

גם מי שלא חייב שקל מס אחד לארה"ב עדיין חייב לדווח. אלו הטפסים המרכזיים, הספים והקנסות:

רגע, מה זה בעצם טופס W-9?

אם אתם אזרחים אמריקאים, כנראה שכבר נתקלתם בזה: הבנק או בית ההשקעות מבקש "לחתום על טופס אמריקאי". טופס W-9 הוא הצהרה שבה אתם מוסרים את מספר ה-SSN שלכם, ולצידה ויתור סודיות שמאפשר למוסד הישראלי להעביר את המידע הפיננסי שלכם ישירות ל-IRS במסגרת הסכם ה-FATCA בין המדינות.

ומה אם מסרבים? אין באמת אופציה כזו. המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים בחוק לזהות לקוחות בעלי זיקה אמריקאית, והם לא ייקחו סיכון מול ממשלת ארה"ב: סירוב לחתום – או הצהרה כוזבת – יוביל לסירוב לפתוח חשבון, להקפאה או לסגירת חשבון קיים. המסקנה: אי אפשר "להתחבא" – אפשר רק לתכנן נכון.

מס על פנסיה מארה"ב: IRA, 401k ו-Social Security למי שגר בישראל

עד כאן דיברנו על מוצרים ישראליים. אבל מה עם הכיוון ההפוך – פנסיה אמריקאית שמשולמת לתושב ישראל? כאן דווקא יש בשורות טובות, בזכות שילוב של אמנת המס ופקודת מס הכנסה:

Social Security – ביטוח לאומי אמריקאי

IRA מסורתי ו-401k

• זכות המיסוי הראשונית – לישראל: לפי סעיף 20(1) לאמנה, קצבה פרטית ממוסה במדינת המושב. אם נוכה מס במקור בארה"ב – ניתן לדרוש אותו חזרה.
• בישראל: לפי סעיף 9ב לפקודה, 35% מהקצבה הזרה פטורים ממס, והיתרה (65%) ממוסה במס שולי. סעיף 9ג אף מבטיח שהמס בישראל לא יעלה על המס שהיה משולם בארה"ב.
• Saving Clause: ארה"ב עדיין ממסה את אזרחיה על המשיכה – אבל מנגנון ה-Re-sourcing שבסעיף 26(2) לאמנה "צובע" את הקצבה כהכנסה ישראלית ומאפשר זיכוי מס זר שמקזז את החבות האמריקאית.

מלכודת 10 השנים של עולים חדשים

עולה חדש או תושב חוזר ותיק נהנה מפטור מלא ממס ומדיווח בישראל למשך 10 שנים על הכנסות מחו"ל – כולל פנסיה אמריקאית. נשמע מושלם? יש עוקץ: בתקופת הפטור לא משולם מס בישראל, ולכן אין זיכוי מס זר – והמס משולם במלואו ישירות לארה"ב לפי המדרגות האמריקאיות. אחרי 10 שנים התמונה מתהפכת: משלמים בישראל (עם פטור 35% לפי 9ב), והמס הישראלי מקזז את החבות האמריקאית. תכנון עיתוי המשיכות סביב תום תקופת הפטור שווה הרבה מאוד כסף.

אזרח אמריקאי ומס ירושה: מה קורה לפנסיה ולחסכונות אחרי 120?

בישראל אין מס ירושה – אבל לארה"ב יש מס עיזבון (Estate Tax), והוא עובד הפוך ממה שרוב האנשים מדמיינים:

• אזרח אמריקאי (או מחזיק גרין קארד): נהנה מתקרת פטור פדרלית גבוהה מאוד – כ-15 מיליון דולר ליחיד (וכפול לזוג) על העיזבון העולמי. מוצרים פנסיוניים ישראליים נכללים בחישוב העיזבון הכולל, אך מכיוון שהבעלים המשפטי של הניירות הוא הגוף המנהל הישראלי – בדרך כלל לא נוצר אירוע מס עיזבון על ההחזקות שבתוך הקופות.
• ישראלי שאינו אזרח אמריקאי: כאן ההפתעה הגדולה. מי שמחזיק ניירות ערך אמריקאיים ישירים (מניית אפל, VOO וכדומה) בתיק פרטי – תקרת הפטור שלו היא $60,000 בלבד. מעבר לכך, היורשים חשופים למס של עד 40% מהשווי (לא מהרווח!).

הפתרונות בפועל: השקעות לאזרחים אמריקאים בישראל

אחרי כל האזהרות – הנה החדשות הטובות: יש דרך לחסוך ולהשקיע בישראל בצורה חכמה, חוקית ויעילה גם עם דרכון אמריקאי. אלו הכלים המרכזיים:

1. קופת גמל וקרן השתלמות בניהול אישי (IRA)

ה-IRA הישראלי (Individual Retirement Account – לא לבלבל עם ה-IRA האמריקאי) הוא פתרון הדגל לאזרחים אמריקאים: במקום שהגוף המוסדי ישקיע עבורכם בקרנות ישראליות (PFIC), הקופה הופכת לחשבון מסחר עצמאי שבו אתם בוחרים את הניירות.

• מה מותר לקנות? אך ורק ניירות ערך אמריקאיים ישירים: מניות בודדות (אפל, מיקרוסופט), אג"ח ישיר, וקרנות סל הרשומות בארה"ב – VOO, VTI, VT, QQQM וכדומה. אלו אינם PFIC.
• מה אסור? קרנות נאמנות ישראליות, קרנות סל איריות (המזוהות בקוד ISIN שמתחיל ב-IE) וכל מכשיר קרן לא-אמריקאי.
• מי מציע IRA בישראל? הפניקס (הוותיקה בתחום, עם יתרון של "מטרייה ביטוחית"), גלובלנט (עם אפשרות לבחור קסטודיאן – בנק ישראלי או Interactive Brokers), סלייס גמל ובתי השקעות נוספים. שימו לב לרף כניסה: בחלק מהגופים נדרשת צבירה של 200–300 אלף ₪ ומעלה.
• דיווח: בתוך IRA תדווחו מדי שנה על דיבידנדים ואירועי מכירה בדוח האמריקאי, ותכללו את החשבון ב-FBAR.

2. מסלול מחקה S&P 500 – פתרון לשכירים בלבד

שאלה נפוצה: "אם אבחר בקרן הפנסיה שלי מסלול עוקב S&P 500 – פתרתי את הבעיה?" התשובה מדויקת יותר מכפי שנדמה:

• שכיר: ההגנה קיימת ממילא על העטיפה כולה (402b) – מותר לבחור כל מסלול, כולל עוקב S&P 500.
• עצמאי: לא! גם מסלול מחקה S&P 500 בקופה מנוהלת רגילה הוא PFIC, כי הגוף הישראלי עוקב אחרי המדד באמצעות קרנות ומכשירים לא-אמריקאיים. לעצמאי – רק IRA אמיתי עם ETF אמריקאי.

3. מה עוד בטוח?

• פק"מ ופיקדונות בנקאיים: אינם PFIC – חלופה בטוחה לטווח קצר (במקום קרן כספית, שהיא PFIC!).
• מניות בודדות – מכל מדינה: גם מניות ישראליות בודדות (טבע, נייס) מותרות; כללי ה-PFIC חלים על קרנות, לא על מניות של חברות תפעוליות.
• רישום נכסים על שם בן זוג ישראלי: בזוגות מעורבים – גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות ישראליות יכולים להתנהל על שם בן הזוג שאינו אזרח.

מתלבטים מה לעשות עם כסף פנוי בעו"ש? המדריך שלנו "יש לי כסף בבנק – אילו מוצרים עומדים בפניי" עושה סדר בכל האפיקים – ועכשיו אתם גם יודעים לסנן אותם דרך משקפי ה-IRS.

מיטב טרייד, IBI או ברוקר אמריקאי? איפה אזרח אמריקאי סוחר

חשבון מסחר עצמאי (שאינו פנסיוני) אפשר לנהל גם בישראל וגם בארה"ב – ולכל אפשרות יתרונות:

"נפלתי למלכודת – לא דיווחתי שנים": הליך ה-Streamlined

גיליתם באיחור שאתם מחזיקים PFIC? שמעולם לא הגשתם דוח ל-IRS? אתם ממש לא לבד – זה אחד המצבים הנפוצים ביותר בקרב ישראלים-אמריקאים. כך מטפלים בזה נכון:

שלב א': טיפול בנכסים הבעייתיים

• מכירה בהפסד דולרי: אם הנייר בהפסד במונחים דולריים (לפי שער הקנייה ההיסטורי מול שער המכירה) – זה תזמון אידיאלי למכור, לנקות את התיק ולעבור לניירות אמריקאיים, לרוב ללא מס פדרלי.
• מכירה ברווח: נדרש תכנון – לעיתים כדאי לפרוס את המכירות, ולעיתים לספוג את המס פעם אחת ולעצור את מונה ריבית הפיגורים.

שלב ב': הסדרת הדיווח – Streamlined Foreign Offshore Procedures

• למי זה מיועד? אזרחים שמרכז חייהם מחוץ לארה"ב ושאי-הדיווח שלהם נעשה בתום לב (Non-willful).
• מה מגישים? דוחות מס ל-3 השנים האחרונות + דוחות FBAR ל-6 השנים האחרונות.
• מה מקבלים? פטור מלא מקנסות האי-דיווח הדרקוניים – ולעיתים גם החזרי מס רטרואקטיביים (Child Tax Credit ואף מענקים היסטוריים) שמכסים חלק ניכר מעלות ההליך.

נקודת האור: החזרי מס אמריקאיים שמגיעים לכם

לצד כל הגזירות, לדרכון האמריקאי יש גם צד מתגמל – כסף אמיתי שה-IRS מעביר לחשבון הבנק:

• Child Tax Credit: זיכוי מס של עד $2,200 לילד (מתחת לגיל 17, עם אזרחות אמריקאית ו-SSN). למי שאין חבות מס בארה"ב – ההטבה מתורגמת להחזר כספי ישיר של עד כ-$1,700 לילד, בכפוף להכנסת עבודה מינימלית. משפחה עם 3 ילדים יכולה לקבל אלפי דולרים בשנה – סכום שמכסה בקלות את עלות הכנת הדוחות.
• זיכוי לימודים (American Opportunity Credit): סטודנטים במוסדות מוכרים בישראל זכאים להחזר של עד $1,000 בשנה במהלך 4 שנות התואר הראשונות.
• החזרים רטרואקטיביים: מי שמבצע הליך הסדרה יכול לעיתים לתבוע זיכויים והחזרים על שנים קודמות.

ילדים עם אזרחות כפולה: תעודת ביטוח שמגיעה עם חשבון

הורים רבים מנפיקים לילדיהם דרכון אמריקאי כ"תעודת ביטוח לעתיד" – ולא מודעים לכך שהאזרחות מגיעה עם חובות מס מגיל אפס:

• FBAR לקטינים: אין גיל מינימום. ילד עם חסכונות מעל $10,000 במצטבר – חייב בדיווח FBAR שנתי.
• מלכודת "חיסכון לכל ילד": תוכנית החיסכון הממשלתית מופקדת כברירת מחדל בקופת גמל שמשקיעה בקרנות ישראליות – PFIC לילד האמריקאי. הפתרון: לבחור עבור הילד את מסלול החיסכון הבנקאי (פיקדון), שאינו PFIC.
• תוכניות חיסכון וקופות על שם הילד: אותם כללי PFIC חלים – עדיף פיקדון בנקאי או ניירות אמריקאיים ישירים.

ויתור על אזרחות אמריקאית: הפתרון הקיצוני – ומה הוא באמת עולה

חלק מהחוסכים, מול הבירוקרטיה והמיסוי, שוקלים את הצעד הדרמטי: ויתור על האזרחות (Renunciation). חשוב להבין את הכללים לפני שחולמים:

• אי אפשר "להיעלם": תנאי מקדים לוויתור הוא יישור קו מלא – מספר SSN, דוחות מס ל-5 שנים אחרונות ו-FBAR ל-6 שנים.
• אגרה ותהליך: אגרת ויתור של $2,350 לשגרירות, ותהליך שיכול להימשך עד שנתיים.
• מס יציאה (Exit Tax): אם שווי הנכסים העולמי שלכם – כולל דירה בישראל, פנסיה, גמל והשקעות – עולה על 2 מיליון דולר, תמוסו ביום הוויתור כאילו מכרתם את כל הנכסים. טיפ מהשטח: מי שמתקרב לרף יכול להעביר נכסים במתנה לבן זוג שאינו אמריקאי (עד הפטור השנתי) כדי לרדת מתחתיו לפני הבקשה.

ברוב המקרים, תכנון נכון של התיק (IRA, ניירות אמריקאיים, רישום חכם בין בני זוג) חוסך את הצורך בצעד הזה.

יועץ מס אמריקאי ישראלי: כמה זה עולה ואיך בוחרים נכון

כמה עולה רואה חשבון אמריקאי בישראל?

המחירים משתנים לפי מורכבות התיק, אך אלו סדרי הגודל המקובלים בשוק:

איך בוחרים יועץ השקעות לאזרחים אמריקאים או רו"ח?

• הבנה דו-לאומית אמיתית: לא רו"ח אמריקאי שלא יודע מה זו קרן השתלמות, ולא רו"ח ישראלי שלא שמע על PFIC וסעיף 402b. אתם צריכים מי שמסנכרן בין פקודת מס הכנסה לקוד המס האמריקאי.
• רישוי: CPA אמריקאי בתוקף או Enrolled Agent, רצוי כזה שמוסמך גם כסוכן CAA להנפקת ITIN.
• תכנון אקטיבי, לא רק טפסים: יועץ טוב יושב איתכם בסוף השנה לתכנן עיתוי משיכות, מימוש RSU ומניעת תאונות כפל מס – ולא רק "ממלא טפסים" באפריל.
• ובצד הפנסיוני: סוכן או מתכנן פיננסי שמכיר את מגבלות ה-PFIC יידע לבנות לכם תיק פנסיוני שלם – IRA, מסלולים נכונים לשכיר, ורישום חכם בין בני זוג.